מקס קלינגר, האמנות מעל הכול: חלק ז

רומא, רומא, רומא, עיר הנצח

התלהבותו של קלינגר מזולא והנטורליזם הלכה ופחתה. קלינגר מיצה את "הדו"חות העיתונאיים", כלשונו, ושאף לעבור לאומנות סובייקטיבית יותר, המביעה השקפת עולם. מתוך הסבל והכיעור על האמן להוציא יופי והרמוניה. תורו של הסימבוליזם הגיע. יעדו הבא של קלינגר הייתה רומא. בסוף יולי של שנת 1887 עזב את פריז.

בדרך לעיר הנצח עצר קלינגר בקרארה. מחצבות השיש, הזהב הלבן, שהוליד אלפי יצירות מופת. קלינגר נחוש להיות פסל והקלסיקה נחוצה לו, הרנסאנס האיטלקי קורץ לו. מקרארה הגיע קלינגר לרומא שבה שכר דירה מול הקוליסאום והתפעל מיופיה של העיר ואנשיה תוך שהתבונן גם בעוני ובזוהמה.

ברומא צייר קלינגר דיוקנים רבים, ביחוד של נשים. שם נולדה תמונתו המפורסמת ביותר, "השעה הכחולה" (1890, המוזיאון לאמנויות יפות בלייפציג), ציור שנראה ממבט ראשון ריאליסטי אבל יש בו, למעשה, יותר מהחלום מאשר מהמציאות. קלינגר יוצא אמנם מהתבוננות בקיים אך שוקע בדמיון. האור בתמונה האקסטטית-מיסטית לא שייך לעולם הזה.  

File:Max Klinger (1857-1920) l' Heure bleue,1890,huile sur toile 191,5 x 176 cm, Musée des Beaux-Arts de Leipzig.jpg

השעה הכחולה (מקור צילום: ויקיפדיה)

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים, כותבת ביקורות ספרותיות ומאמרים על תרבות צרפת, לומדת מדי פעם איטלקית, בקיצור, חוקרת תרבות
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s