מקס קלינגר, האמנות מעל הכול: חלק ה

המסה "ציור ורישום"

בפריז כתב קלינגר את המסה הקצרה שלו "ציור ורישום" Malerei und Zeichnung ופרסם אותה ב-1891, בגרמניה, בהוצאה עצמית מצומצמת, לחברים ועמיתים בלבד. הספר, בניגוד לציפיותיו, זכה להצלחה רבה ויצא שוב לאור, בשמונה הדפסות נוספות לפני מלחמת העולם השנייה ובשבע הדפסות נוספות לאחריה. המסה תורגמה לאנגלית ולאיטלקית ומצוטטת עד היום במאמרים ובספרים על אמנות.

בחיבור זה מצהיר קלינגר שציור מתאים לתמונות בצבעים המשחזרות את הטבע החיצוני בעוד שהדפסים מתאימים לתמונות בשחור-לבן המביעות פנטזיות כמו גם ביקורת חברתית. ואלה, בדומה למוזיקה ולשירה, מביעות את "הצד השחור" של החיים, הפן האירוני, הגרוטסקי, ההיברידי, הצורם. הפן הלא ברור, המטושטש, חסר הגבולות, זה שמנסים להסתירו, להדחיקו, להכחישו. העדר הצבע מעניק להן את המרחק הדרוש כדי לתעד את המציאות הכואבת של אכזבות, כשלונות, סתירות, מגבלות, של המאבק בכיעור ובנורא, הנמצא בבסיס כל צורה של פואזיה. אמן ההדפס, המתמודד, לפי קלינגר, עם הפער שבין תשוקה ליכולת, תכנית וביצוע, חייב לקבל  עולם של כוחות מנוגדים שאין ליישב ביניהם. תפקיד האמן הוא להשתמש באירוניה, סאטירה וקריקטורה כדי להצביע על החולשות, על כל דבר קשה, חד ורע, באקט של מחאה: העולם אינו צריך להיות כך!  מכאן, מהצעקה, מהצריחה, יבקע היופי אותו חיפש האמן בתחילה.

הספר עומד על חשיבות אמנויות ההדפס כמדיום מתאים להתנסויות ולביטוי מקוריות, נכון, אך מאחורי האדרת הענף, שהיה כה יקר לקלינגר, בוקעת עוד משמעות חזקה. בחיבור זה, מראה קלינגר, על רקע התגברות הדבקות הגרמנית באקדמיזם והנטיה הלאומנית עוינת הישגי האמנות הצרפתית, את שביל הזהב בין מסורת לחידושים, בין לאומיות לקוסמופוליטיות.

קלינגר היה קשור מאוד לתרבות הגרמנית ובו זמנית שאף לחדש אותה דרך השפעות אחרות, שאילות ודיאלוגים. מלבד שנותיו בפריז ושנותיו ברומא ובפירנצה, היה חוזר תכופות לביקורים באיטליה ובצרפת גם אחרי שהשתקע בארצו. כמו כן נסע לספרד וליוון תוך חיפוש מתמיד אחרי מקורות השראה שונים וזרים. יש להזכיר שכבר מתחילת הדרך, עוד בזמן לימודיו, יצר קלינגר קשרים חזקים וממושכים עם אמנים זרים, שהכירו לו אנשי מפתח בתחום האמנות במחוזותיהם (סקנדינביה, בלגיה, שוויץ).

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים, כותבת ביקורות ספרותיות ומאמרים על תרבות צרפת, לומדת מדי פעם איטלקית, בקיצור, חוקרת תרבות
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s