רשומה מס' 33: דו משמעותה הניגודית של המילה חֵמָה

איוב מדבר על עברו שנגוז כעל תקופה שבה עושרו היה כה רב עד כי רגליו היו טובלות בחמאה וצור היה יוצק לו נחלי שמן: 

בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה [בחמאה] וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי שָׁמֶן! (איוב כט:ו)

בפסוק זה כתובה המילה חמאה ללא אלף: חֵמָה. השמטת האלף מעמתת את המילה חֵמָה במשמעות חמאה עם המילה חֵמָה במשמעות ארס. שני היפוכים, אם כן, מאוחדים במילה אחת. מצד אחד, חֵמָה, חמאה, שומן חלב יוקרתי, סמל לעושר, נוחיות ונועם, לנדיבות, חסד, אהבה וחיבה, למתת אלוהים לבחיריו. מצד שני, חֵמָה, חמת נחש, ארס מבעבע וצורב, סמל לפגיעה, פציעה, רקבון אברים ונכות, אם לא למוות, לחמת הזעם של אלוהים המעניש את החוטאים, אלה שלא הלכו בדרכיו.

החמאה/חֵמָה כמתנה לחביבים:

[ה'] יַרְכִּבֵהוּ [אֶת עַמּוֹ] עַל בָּמֳוֹתֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר [מאבן קשה], חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים [שומן כבשים מפוטמים] וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים [ותיישים], עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה [שומן זרעי חיטה] וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר [תשתה יין תוסס]. (דברים לב:יג-יד, דימוי השפע הניגר בארץ המובטחת מתחבר לפסוק מאיוב שבו נשפכים פלגי שמן)

חמת הנחש/החֵמָה כעונש לבוגדים:

(…) וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם  עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר. (שם שם: כד)

השקפה זו, הבאה לידי ביטוי פעמים רבות בתנ"ך, מצויה גם בדברי צופר הנעמתי לאיוב:

רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק [הרשע], תַּהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶה. אַל יֵרֶא בִּפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָה. (איוב כ:טז-יז)

הרשע לא יראה, לא ישתה ולא ייהנה מפלגי השפע. נהרי הדבש והחמאה, שכרו של הצדיק, מנוגדים לטפטוף הארס, ענשו של הרשע. רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק – את המילה רֹאשׁ ניתן להבין כפשוטה, במקביל ל-לשון, או, כפי שנהוג, במשמעות רעל. מה מפיק פה הפתן הנמצא בראשו אם לא רוֹשׁ – רעל (עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ, דברים לב:לב) הנכתב, ברוב ההיקרויות במקרא, רֹאשׁ (כמו למשל, רֹאשׁ וְלַעֲנָה, דברים כט:יז).