אינטרמצו: פוסט אורח – האות עין כאם קריאה תנ"כית? מאת אבנר רמו

גֻּדָּעוּ / גֹּדּוּ: בספר ישעיהו כתוב: שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ, וַאֲרָזִים נַחֲלִיף. (ישעיהו ט:ט), כלומר: אם נכרתו השקמים, נחליף אותם בארזים. גֻּדָּעוּ, מהשורש גדע, שפירושו קטע, קצץ, כרת.

בחלק הארמי של ספר דניאל כתוב:

קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר: גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי, אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ; [צעק בכוח וכן אמר: כרתו את האילן וקצצו את ענפיו, הפילו עליו ופזרו פירותיו] (דניאל ד:יא)

מתרגם התורה ליוונית, תיאודוטיון, וכן המתרגמים האנגלים הבינו את משמעות הפועל הארמי גֹּדּוּ כ-גִּדְעוּ. יש כאן, אם כן, מעבר מ-וּ הארמית ל-עוּ העברית.

אִנְבֵּהּ / עֲנָבֶיהָ: באותו פסוק בדניאל כתוב: וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ. תרגומו של תיאודוטיון והמתרגמים האנגלים: ופזרו פירותיו, מראה ש-אִנְבֵּהּ הובן כ-עֲנָבֶיהָ, דהיינו פירותיה. ענבים, במקרים מסוימים, מפורשים לא כפרי הסציפי אלא כשם קיבוצי לכלל הפירות (המילה אִנְבֵּהּ מופיעה גם בפסוקים ט ו-יח באותו פרק בספר דניאל).

בהנחה שתרגום אִנְבֵּהּ כ-פירות נכון, הרי שמעבר מילה מעברית לארמית (או בכיוון ההפוך) כרוך בחילופי עיצורים ע-א.

אֶשְׁתְּמֹה / אֶשְׁתְּמֹעַ: ברשימת הערי נחלת יהודה, אנו מוצאים את

וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים. יהושוע טו:נ)

לאחר מכן אנו מוצאים שהעיר אֶשְׁתְּמֹה הועברה לבני אהרון אלא שהפעם היא כתובה אחרת:

וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. (יהושוע כא:יד)

שם העיר מסתיים הפעם ב-ע במקום ב-ה: אשתמה, עשתמע. וכן גם בהיקרויותיה הבאות:

וְלַאֲשֶׁר בַּעֲרֹעֵר וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ. (שמואל א, ל:כח)

וְלִבְנֵי אַהֲרֹן נָתְנוּ אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט, אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. (דברי הימים א, ו:מב)

דוגמה זו מראה לנו חילופי ע-ה אך אין לדעת האם זו שגיאה או האם שתי האותיות נחשבו כשוות.

שַׁמָּה / שִׁמְעָה/ שִׁמְעָא / שמעי: שם הבן השלישי של ישי, אחד מאחיו של דוד, הוא: שַׁמָּה (שמואל א, טז:י, יז:יג). בשמואל ב הוא מופיע כ-שִׁמְעָה (שמואל ב, יג:ג, לב). בשמואל ב הוא מופיע גם כ-שמעי (כא:כא). בדברי הימים השם נכתב שִׁמְעָא (דברי הימים א, ב:יג).

אַתָּה / עַתָּה: בתרגום ליוונית של הפסוק וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ: לָכֵן אַתָּה תֵדַע אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ (שמואל א, כח:ב), אתה מתורגם כ-עתה (עכשיו).

אֵלָיו / עָלָיו: וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם (ישעיהו ב:ב) לעומת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים (מיכה ד:א)

עֶדְרֵי / אַדִּירֵי: וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. (מיכה ה:ז)

בירמיהו כתוב קוֹל צַעֲקַת הָרֹעִים וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן (ירמיהו כה:לו). כמה פירושים ל-אדירי הצאן אבל ניתן לפרשם גם כעדרים.

השתאה/השתעה, אפר/עפר, פתאום/פתע, תאב/תעב, אוון/עוון, אל/על, אל פי/על פי, ועוד ועוד, מאמרו של אבנר רמו שופע בדוגמות, שמהן תרגמתי כאן כמה טעימות על קצה המזלג. האות עין, עקב דמיונה לאות אלף, כמעט ונכנסת לקבוצת אהוי – אמות הקריאה, או במילים אחרות, מהווה מעין אם קריאה לא רשמית.

למאמר המקורי, באנגלית:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_eyn_0.html

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים, כותבת ביקורות ספרותיות ומאמרים על תרבות צרפת, לומדת מדי פעם איטלקית, בקיצור, חוקרת תרבות
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על אינטרמצו: פוסט אורח – האות עין כאם קריאה תנ"כית? מאת אבנר רמו

  1. liebermanorna הגיב:

    קישורית לספריו של אבנר רמו באמזון

    http://www.amazon.fr/Avner-Ramu/e/B00JD3W7EC

  2. liebermanorna הגיב:

    כדאי גם להסתכל במאמר של חגי הופר, "חילופי אותיות גרוניות בספר ישעיה", אשר מוסיף דוגמות ומביא זוויות ראייה משלימות

    :http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t1009_3.html

  3. זה חצי הדרך בין טלפון שבור לשירה, מה שאת עושה פה. תענוג.

    • liebermanorna הגיב:

      תודה רבה, מרית, דברייך הם כאודם פונדקים
      לחישות באוזן תהיינה נושא הרשומה הבאה שלי, או אחת מהבאות

      טלפון שבור בנורווגית, דנית ושוודית נקרא משחק הלחישות

  4. liebermanorna הגיב:

    תיקון טעות

    אִנְבֵּהּ בארמית הוא ענבו, כלומר פריו

    ולא ענביה, פירותיה, כפי שכתבתי ברשומה

  5. hagai hoffer הגיב:

    תודה על ההפניה למאמרי. שני המאמרים אכן משלימים זה את זה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s