אינטרמצו: פוסט אורח – האות עין כאם קריאה תנ"כית? מאת אבנר רמו

גֻּדָּעוּ / גֹּדּוּ: בספר ישעיהו כתוב: שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ, וַאֲרָזִים נַחֲלִיף. (ישעיהו ט:ט), כלומר: אם נכרתו השקמים, נחליף אותם בארזים. גֻּדָּעוּ, מהשורש גדע, שפירושו קטע, קצץ, כרת.

בחלק הארמי של ספר דניאל כתוב:

קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר: גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי, אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ; [צעק בכוח וכן אמר: כרתו את האילן וקצצו את ענפיו, הפילו עליו ופזרו פירותיו] (דניאל ד:יא)

מתרגם התורה ליוונית, תיאודוטיון, וכן המתרגמים האנגלים הבינו את משמעות הפועל הארמי גֹּדּוּ כ-גִּדְעוּ. יש כאן, אם כן, מעבר מ-וּ הארמית ל-עוּ העברית.

אִנְבֵּהּ / עֲנָבֶיהָ: באותו פסוק בדניאל כתוב: וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ. תרגומו של תיאודוטיון והמתרגמים האנגלים: ופזרו פירותיו, מראה ש-אִנְבֵּהּ הובן כ-עֲנָבֶיהָ, דהיינו פירותיה. ענבים, במקרים מסוימים, מפורשים לא כפרי הסציפי אלא כשם קיבוצי לכלל הפירות (המילה אִנְבֵּהּ מופיעה גם בפסוקים ט ו-יח באותו פרק בספר דניאל).

בהנחה שתרגום אִנְבֵּהּ כ-פירות נכון, הרי שמעבר מילה מעברית לארמית (או בכיוון ההפוך) כרוך בחילופי עיצורים ע-א.

אֶשְׁתְּמֹה / אֶשְׁתְּמֹעַ: ברשימת הערי נחלת יהודה, אנו מוצאים את

וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים. יהושוע טו:נ)

לאחר מכן אנו מוצאים שהעיר אֶשְׁתְּמֹה הועברה לבני אהרון אלא שהפעם היא כתובה אחרת:

וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. (יהושוע כא:יד)

שם העיר מסתיים הפעם ב-ע במקום ב-ה: אשתמה, עשתמע. וכן גם בהיקרויותיה הבאות:

וְלַאֲשֶׁר בַּעֲרֹעֵר וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ. (שמואל א, ל:כח)

וְלִבְנֵי אַהֲרֹן נָתְנוּ אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט, אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. (דברי הימים א, ו:מב)

דוגמה זו מראה לנו חילופי ע-ה אך אין לדעת האם זו שגיאה או האם שתי האותיות נחשבו כשוות.

שַׁמָּה / שִׁמְעָה/ שִׁמְעָא / שמעי: שם הבן השלישי של ישי, אחד מאחיו של דוד, הוא: שַׁמָּה (שמואל א, טז:י, יז:יג). בשמואל ב הוא מופיע כ-שִׁמְעָה (שמואל ב, יג:ג, לב). בשמואל ב הוא מופיע גם כ-שמעי (כא:כא). בדברי הימים השם נכתב שִׁמְעָא (דברי הימים א, ב:יג).

אַתָּה / עַתָּה: בתרגום ליוונית של הפסוק וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ: לָכֵן אַתָּה תֵדַע אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ (שמואל א, כח:ב), אתה מתורגם כ-עתה (עכשיו).

אֵלָיו / עָלָיו: וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם (ישעיהו ב:ב) לעומת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים (מיכה ד:א)

עֶדְרֵי / אַדִּירֵי: וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל. (מיכה ה:ז)

בירמיהו כתוב קוֹל צַעֲקַת הָרֹעִים וִילְלַת אַדִּירֵי הַצֹּאן (ירמיהו כה:לו). כמה פירושים ל-אדירי הצאן אבל ניתן לפרשם גם כעדרים.

השתאה/השתעה, אפר/עפר, פתאום/פתע, תאב/תעב, אוון/עוון, אל/על, אל פי/על פי, ועוד ועוד, מאמרו של אבנר רמו שופע בדוגמות, שמהן תרגמתי כאן כמה טעימות על קצה המזלג. האות עין, עקב דמיונה לאות אלף, כמעט ונכנסת לקבוצת אהוי – אמות הקריאה, או במילים אחרות, מהווה מעין אם קריאה לא רשמית.

 

למאמר המקורי, באנגלית:

 http://tora.us.fm/tnk1/messages/ljon_jorj_eyn_0.html

מודעות פרסומת

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, לומדת איטלקית מעיתונים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על אינטרמצו: פוסט אורח – האות עין כאם קריאה תנ"כית? מאת אבנר רמו

  1. liebermanorna הגיב:

    קישורית לספריו של אבנר רמו באמזון

    http://www.amazon.fr/Avner-Ramu/e/B00JD3W7EC

  2. liebermanorna הגיב:

    כדאי גם להסתכל במאמר של חגי הופר, "חילופי אותיות גרוניות בספר ישעיה", אשר מוסיף דוגמות ומביא זוויות ראייה משלימות

    :http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t1009_3.html

  3. זה חצי הדרך בין טלפון שבור לשירה, מה שאת עושה פה. תענוג.

    • liebermanorna הגיב:

      תודה רבה, מרית, דברייך הם כאודם פונדקים
      לחישות באוזן תהיינה נושא הרשומה הבאה שלי, או אחת מהבאות

      טלפון שבור בנורווגית, דנית ושוודית נקרא משחק הלחישות

  4. liebermanorna הגיב:

    תיקון טעות

    אִנְבֵּהּ בארמית הוא ענבו, כלומר פריו

    ולא ענביה, פירותיה, כפי שכתבתי ברשומה

  5. hagai hoffer הגיב:

    תודה על ההפניה למאמרי. שני המאמרים אכן משלימים זה את זה

  6. liebermanorna הגיב:

    קישורית לדף הסופר של אורנה ליברמן באתר הניווט בתנ"ך

    http://www.tora.us.fm/tnk/find.php?q=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s