רשומה מס' 16: בחץ ובאבן

 

בנימין שוכן במרכז הארץ, בהרי ירושלים, בין שני השבטים המרכזיים, יהודה ויוסף, יהודה מצד דרום ויוסף מצד צפון:

 

וַיַּעַל גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף. (יהושוע יח:יא)

 

בין דרום-ימין לצפון-שמאל. רבים מבני בנימין מחוננים בכשרון מיוחד המקנה להם שליטה שווה בשתי ידיהם:

 

נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת [מצוידים בקשת], מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים [משתמשים ביד ימין וביד שמאל], בָּאֲבָנִים [בהשלכת אבנים] וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת [ובחץ וקשת], מֵאֲחֵי שָׁאוּל [כולם נמנים על קרוביו של שאול], מִבִּנְיָמִן. (דברי הימים א, יב:ב)

 

בני בנימין אלה, ימניים ושמאליים כאחת, מצטיינים הן בהשלכת אבנים והן ביריית חצים. כישורים כפולים ומכופלים אלה מדגישים את קרבתם אל הבורא. קליעה מדויקת בחץ וקשת, יריית אבנים ושימוש דומה בשתי הידיים הם ממאפייני מעשה הבריאה כפי שהם נרמזים במערכת הדימויים התנ"כית.

 

בחצו החד פילח הבורא שאין שני לו (אחד/חד) את התוהו ובוהו המצחין, את נחש השאול האפל, ביתקו לשני חצאים והפכו לבריאה הצחה:

 

וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ. (זכריה ט:יד)

 

מ-חֵץ באות חָצָה ו-חֵצִי. חֵץ, בשיכול אותיות – צַח – רומזת לחצייה שהפכה את הצחנה לצחות. זהו פירוש שם העיר בגבול בנימין שבה עתיד שאול לקבל את האות הראשון להמלכתו – צֶלְצַח (שמואל א, י:ב) – מצל אל צח, מאפילה אל אור.

 

ידו הקורנת אור של אלוה – קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ (חבקוק ג: ד), שבה חבוי מקור עוזו, האצילה על החץ מנגההּ. חֵץ פִּתְאוֹם (תהילים סד:ח), חֵץ תְּשׁוּעָה (מלכים ב, יג:יז), חץ ברק אשר ירה האל מתוכה של קשתו הדרוכה. חץ אשר קרע את תוך לב התהום, האציל עליו מזהרו והודו, ניקר בו פֶּתַח תִּקְוָה, נקב בו בור, כרה בו מְקוֹר מַיִם חַיִּים, מעיין ישועה בין מים עליונים למים תחתונים.

 

אל בְּאֵר המים החיים, שחצב אלוה בקליעת חצו, השליך אבן, רֹאשׁ פִּנָּה באמצע הים, אבן שתייה, מקום פגישה בין שמים וארץ. קודקוד ובסיס, פינה ומרכז מאוחדים באבן זו, אבן כפולה שחצייה האחד פונה למעלה וחציה השני פונה למטה. אבן פינה המגלמת את רוחו של המבנה כולו והנושאת את חתימת מעצבו:

 

אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ… מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ? (איוב לח:ו).

 

השקערורית באמצעה של כף הקלע (שמואל א, כה:כט) שממנה נורתה האבן מקבילה אל אמצעה של הקשת הדרוכה שממנה נורה החץ. הכפילות הסימטרית משני צדיו של ציר מרכזי היא תגה המייצג של הבריאה. הצומת שנפתח ונסלל בסבך התהום, במקום המפגש של מעלה ומטה, אך גם בין ימין ושמאל, בנקודת האפס של כל דרכי היקום הנולד, מצוין איפוא בבאר ואבן, אבן השתייה, אם כל אבניו ומימיו.

 

מהחצי שממעל קו הרקיע יצרה ימינו של הבורא את השמים ומהחצי שמתחת לו יסדה שמאלו את הארץ. מאותו מסעף דרכים שסימנו הוא באר ואבן התפצלו רקיע וקרקע, התפשטו אל קצות היקום. אל אותה מקלעת מובילות ארבע רוחותיו אשר מצטלבות ומצטמצמות בה, הדוקות ושלובות כצמה.  

 

הבורא – הצח, הבר, האציל מצחותו על היקום שברא, דֶּרך חצו ואבנו. דימוי יריית חץ התשועה כרוך בדימוי יריית אבן הפינה. ירייה שהיא הוראה, היורה הוא המורה (יְרִיָּה/יוֹרֶה, פעל, ו-הוֹרָאָה/מוֹרֶה, הפעיל, מקורן באותו שורש – י.ר.י/ה). במעשה הבריאה נתן האל דוגמה לבני האדם, הורה להם לחקותו, להפוך אין לעין, שממה לעֵין גַּנִּים, מדבר לכרם אל, כל אחד כפי כישוריו ויכולותיו.

 

אלה של בני בנימין גיבורי החיל גבוהים במיוחד. מידיו של הבורא הועבר כשרון ההצטיינות בקליעה אל ידיהם. באשפתם החצים ובכליהם האבנים. המיומנות הכפולה שבה ניחנו נותנת בידיהם את האפשרות לשחזר במאבקיהם ובפעליהם את מעשה הבריאה וכך להמשיכו ולהרחיבו בתנאי שיבחרו לעשות בזכות היתר שהוענקה להם את השימוש הנכון. הפוטנציאל הקיים בהם יכול לקדמם ולהעלותם אל רמות ושיאים אך גם להסיגם ולהורידם אל שפל המדרגה ושאול תחתיות. זאת ועוד, בהתאם לתורת המקרוקוסמוס-מיקרוקוסמוס הרואה את תבניתו המוקטנת של היקום בגופו של אדם, צדודיתו הימנית מסמלת את הממד השמימי שבו בעוד שצדודיתו השמאלית מסמלת את ארציותו. בין ימין לשמאל, במפגש הקצוות, נמצאת נקודת החיבור שבה מתאחדים האנושי והאלוהי. שוויון כישורי היד השמאלית לאלה של היד הימנית מעיד על יכולתם של בני בנימין להתקרב, עד כמה שיד אנוש מגעת, לשלמות האלוהית. בעוד שאת השמים העמיד כאמור הבורא בימינו ואת הארץ הציב בשמאלו (ישעיהו מח:יג), בשתי ידיו כונן את המקדש (שמות טו:יז), דגם מוקטן של היקום כולו. ואיזה שבט מתאים יותר מבנימין שמשכן השכינה יוקם בתחומו:

 

לְבִנְיָמִן אָמַר משה: יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו, חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן. (דברים לג:יב)

מודעות פרסומת

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, לומדת איטלקית מעיתונים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על רשומה מס' 16: בחץ ובאבן

  1. Nurit Nitzan הגיב:

    הרשומה מעניינת מאד, כרגיל מעוררת מחשבה והשראה.

    האסוציאציות שעלו אצלי זה מוח האדם, שקו המרכז שלו מבדיל בין ההמיספרה השמאלית והימנית והתפקוד אינו מושלם אלא אם כן שני הצדדים פועלים בהרמוניה, ויש תמסורת נוורולוגית תואמת ונכונה ביניהם שעוברת במרכז.
    אצל אנשי בנימין כנראה שלא היה צד אחד יותר דומיננטי מהשני אלא שניהם עבדו באותה רמה ולכן הקואורדינציה המוטורית שלהם היתה מעולה והיתה להם שליטה על פעולותיהם, מה שמרמז כפי שאת כותבת על שליטת הבורא בעולם.

  2. hagai hoffer הגיב:

    יופי. פירוש חדש לצלצח, שרש"י אומר שזו ירושלים, על דרך הדרש.
    ועוד כדאי לציין כי בני בנימין נזכרו עוד פעמיים כ"אטרי יד ימינם", שיש המפרשים כמשתמשים בשתי ידיהם:
    שופטים ג15: "ויזעקו בני ישראל אל ה' ויקם ה' להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב"
    2.שופטים כ16: "מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה ולא יחטא"

    • liebermanorna הגיב:

      תודה, חגי. את השם צלצח ניתן להסביר בעוד הרבה דרכים אבל לרשומה הזאת בחרתי בפירוש האמביוולנטי הכולל דבר – צל (חושך) והפכו – צח (אור). אפשר למחוק את הצ' השנייה ולקרוא צלח, רוח ה' שצלחה על שאול. אפשר להבין גם "בצל הצח", כלומר אצל האל. ניתן גם להבחין במילים "לח" וב"חץ" המאזכרות את חציית מי הבריאה ששאול מתבקש לחדשה. אביתר כהן באתר הניווט בתנ"ך סובר ששם המקום כאן הוא
      צלע

      http://tora.us.fm/tnk1/messages/ezor_ToknLfiEzorYrujlym_1.html

      http://tora.us.fm/tnk1/messages/dmut_dmut_158_1.html

      • liebermanorna הגיב:

        לפירוש צלצח כמילה הפוכה מצטרפת גם אזהרה בדבר קיומם של הצללים וסכנת הנפילה למלכודת, מעין תזכורת לכך שהמושיע המיועד יהיה חייב לכבד את הכללים כדי לא ליפול אל החושך.

  3. liebermanorna הגיב:

    באשר לשתי הציטטות שהבאת, מכיוון שיש פירוש שאומר שאיטר הוא שמאלי בלבד, לא התייחסתי אליהן ברשומה זו. הפירוש שאתה מביא מפייס אותן עם טענת הרשומה.

  4. שלום אורנה.
    יש לי הרגשה שאת ממתינה לקבל את תגובתי. כי תמיד הגבתי למאמרייך.
    את גם יודעת שחליתי לאחרונה וקשה לי להגיב עניינית לדברים הנפלאים שלך.
    מאחר שפטור בלא כלום אינו מקובל אומר לך איפוא, שמידי יום אני מחפש את שמך באינטרנט ואיני יכול לתאר את שמחתי כשאני מוצא אותו ומתחת לשמך מאמר נוסף שלך.
    אהבת התנ"ך אינה אהבה אסורה למרות שבימינו יש רבים המעקמים את חוטמם למשמע ביטוי מהתנ"ך.
    במאמרייך, אורנה, את משיבה לחיים את סיפורי התנ"ך ומגרה את מוחו של הקורא באשר למשמעות כל מילה מהתנ"ך , האותיות שלה והאפשרויות לשיכול אותיות וקבלת מובנים רבים לאותה מילה.
    ככל הידוע לי הרי התנ"ך הוא הספר הראשון בעולם. לא די בכך" כי התנ"ך הוא גם הספר הטוב ביותר ועד היום לא נכתב ספר שיתחרה בו.
    בדורות האחרונים ניסו אנשים שונים להרתרחק מספר זה ולהשניא אותו על ילדיהם.
    מאמרייך, אורנה, מחזירים לילדים שגדלו בינתיים

    את החיבה לספר, ולשפה הנהדרת ואת נותנת לנו לחוש בליבנו את התרבות שלנו ואת יסודותיה.
    ברוכה תהיי

    • liebermanorna הגיב:

      ליונה שלום, כתבת לי דברים מאוד מאוד מרגשים. חן חן לך. אני כל כך שמחה שהשיטה שלי מוצאת חן בעיניך. אשמח מאוד לקרוא אחד מסיפוריך על הרשת בקרוב. גם הם משיבים לחיים עולם שלם בסגנון המייחד רק אותך,
      החלמה ובריאות

    • Sivosh Savion הגיב:

      רפואה שלמה ובריאות טובה! ראשית דבר

      וודאי שאהבת התנ"ך איננה 'אהבה אסורה', ולראייה אישים כגנרל אלנבי או ווינסטון צ'רצ'יל הרבו לעיין בו ולשאוב השראה ממנו. תודה לארנה על מאמר מאלף נוסף

  5. liebermanorna הגיב:

    זאת ההזדמנות להסב את תשומת לב הגולשים לגיליון מראה, מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות, של השבוע, הכולל מאמר מאלף של איציק סיבוש הנקרא "הפרופסור המכובד זיגמונט באומן כשליח המודרנה", מאמר שלי על שאול המלך, השני בסדרה, ועוד כמה וכמה מאמרים צבעוניים, מרתקים ומאתגרים

    http://www.maraah-magazine.co.il/show_item.asp?levelId=65621&try=

  6. יונה סוקולובסקי הגיב:

    תודה לסיבוש סביוןץ.
    אחד הבריטים שהתנ"ך הדריך אותו במלחמה נקרא בשם צ'ארלס-אורד ווינגייט.הוא האיש שהדריך ועיצב את לוחמי ההגנה לפני שהיתה מדינה עברית.

  7. רלי הגיב:

    אורנה
    תודה שוב על הארה חדשה ועל חיזוקה של התפישה האופטימית שבכוחה של הלשון ןהמלה לבנות (לברוא) עולם
    ומלואו

    • liebermanorna הגיב:

      תודה, רלי, על שבמילים את משגרת לי חיזוקים, עוד החל מהתקופה בה יצא ספרי לראשונה במהדורה וירטואלית.
      משפטי השפה שולחים גלים אשר יכולים להחיות או עלולים להמית והפסיכואנליטיקאית הצרפתייה הגדולה, רופאת הילדים, פרנסואז דולטו, המחישה זאת בספריה. קראתי אותם בהשתאות ובהערצה עוד לפני שהתחלתי במחקריי על לשון המקרא
      (משום מה בישראל היא איננה כל כך ידועה וחבל, אישה דגולה)
      http://fr.wikipedia.org/wiki/Fran%C3%A7oise_Dolto

  8. liebermanorna הגיב:

    זה המקום לומר שאני עושה הבחנה אישית בין רשומות שאני מעלה לבלוג הזה שהן תמיד קצרות יחסית ומבהירות נקודה אחת או שתיים לבין מאמרים שהם יותר ארוכים ומורכבים. כל מאמריי מפורסמים במקור במגזין מראה.
    http://www.maraah-magazine.co.il/

    הם מופיעים במקובץ באתר מחלקה ראשונה
    http://www.news1.co.il/ShowTitles.aspx?FirstName=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%94&LastName=%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s