רשומה מס' 3: המקום בו נבדלו המים

התוהו ובוהו של ספר בראשית היה ריק מאדם, נתון לכוחות ענק שטניים.  היקום היה טבוע/טבול כולו במים רעים, זידונים ועכורים המשולים לתנין צמא דם. עד שבא הבורא והיכה את הענק במותניו, שם קץ להשתוללותו חסרת הרסן. מפלג גופו העליון ברא ה' את השמים. מפלג גופו התחתון ברא את הארץ. עֵין הַתַּנִּין (נחמיה ב:יג), הפך עֵין גַּנִּים (יהושוע טו:לד):

 

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. (בראשית א:ו-ח)

 

עד ימינו נושאת המילה מַיִם את זכרון פילוגם בצורת ריבויה הזוגי –יִם. מִיָּם, מ-ים (שבא מ-ים), בהיפוך תנועות, נותן מַיִם. ריבוי זוגי זה מנציח את מרחב המחייה שנפתח לאדם כשהתרחקו מים ממים, כששינו אופיים, כשחדלו מהתהוללתם, כשנרגעו, כשהיטהרו. הרע נכלא. הטוב הוצא לחופשי.

 

פילוג המים פתח דלת שכרתה מְקוֹר מַיִם חַיִּים (ירמיהו יז:יג), שחצבה פֶּתַח תִּקְוָה (הושע ב:יז), מעיין ישועה בלב ים קודר ומשמים, סגור ומסוגר, אין יוצא ואין בא. דלת התוהו – עֵמֶק העָכוֹר (יהושוע ז:כד-כו), נסגרה, דלת הבריאה – עמק הברכה (דברי הימים ב, כ:כו), נפתחה. דלת שממנה נדלו המים מעלה, כמו נשאבו בדלי מבאר. דלת שממנה נזלו המים מטה, כמו הורעפו עליה במעין גשם לפני הגשם. מבדיל, דלת, דלי, דלה. דלת שפתחה במעמקי תהום, במדבר המים העזים, נתיב גאולה (ישעיהו מג:טז, יט, נא:י). פיצול המים לפלג עילי ולפלג תחתי היה תנאי הכרחי לבריאה.

 

פלג המים המיועד לארץ ירד עליה וכיסה את כל פניה. לאחר מכן רץ-נהר להיקוות ולהתקבץ בנחלות-גבולות שיועדו לו כדי לפנות מרחב ליבשה.

 

איזון הרמוני נוצר בין מים לאדמה, בין קרקע לרקיע, הבטחה לחיי שגשוג מעודנים בגן ירוק, עלי נהר. בתנאי ש…

 

אדם וחוה המרו את צו אלוהים, הפרו את בריתו ופתחו שנית את דלת בור הכלא המובילה למרירות ולכיליון, לים משמים או למדבר חדגוני, המאיימים להשתלט על היקום. ישימון של מים שקול כנגד גלים של חולות. המים הבולעניים כמוהם כחולות טובעניים, בתה, ערבה, קוץ ודרדר. יזע, רעב וצמא.

 

מהפכת סדום ועמורה מספרת על ערי כיכר הירדן הפוריה, המשופעת במעיינות, שהייתה כגן ה' לפני השחתתה (בראשית יג:ו). מטר של אש הפך את הערים החוטאות למדבר גופרית ומלח (שם יט:כד-כח).

 

בתקופת המבול שבה השחיתה האנושות דרכיה, פתח אלוהים את ארובות (=דלתי) השמים ומעיינות התהום, ביטל את פילוג המים, נתן חופש לגאות יצריהם והחזיר את היקום לתוהו ובוהו. מים של מטה ומים של מעלה התאחדו, התערבלו והסתחררו בזעף, בשצף ובקצף כדי לבוא ולהשליט שוב מוות, שכול וחורבן (בראשית ז:יא; תהילים עח:כג).

 

בחזונו של יחזקאל המתאר בריאה חדשה (מז:א-יב) מופיע מעיין מתגבר אך לא כדי להציף ולהטביע כי אם להשקות ולהחיות, לשים קץ לשממה, להפרות ערבה. קילוח מים דק מגיח מתחת למפתן בית המקדש עד שנעשה נחל שופע, אך מתוחם בגדות, משני עבריו. מים אלה ירדו מזרחה ויישפכו לים הקדמוני (ים המלח) אשר יימלא בדגה. כל אשר ייגעו בו מי הנחל, יחלים וייחזק. העצים שלשפתיו, מזה ומזה, יתנו פירות בשלים כל עונות השנה ולעלוותם התמידית תהיינה סגולות מרפא:

 

וְהָיָה כָל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ, אֶל כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם, יִחְיֶה, וְהָיָה הַדָּגָה רַבָּה מְאֹד. כִּי בָאוּ שָׁמָּה הַמַּיִם הָאֵלֶּה, וְיֵרָפְאוּ, וָחָי כֹּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁמָּה הַנָּחַל (יחזקאל מז:ט).

 

נחל אך גם נַחֲלַיִם. שניים שהם כמו אחד. נַחֲלַיִם. הריבוי הזוגי מאזכר את התפלגות המים ביום השני לבריאה: נחל אחד עלה מעלה, נחל שני ירד מטה. הנחל הפלאי היוצא מבית המקדש בחזונו של יחזקאל אופיו כפול – שמימי וארצי כאחד.

 

בדומה לכינוי נַחֲלַיִם, נמצא גם השם אֶגְלַיִם (ישעיהו טו:ח).  אגל פירושו בריכת מים עגולה, גולת מים.

 

כל הגולות, כל המעיינות, כל האגנים  מגלמים את הבריכה הראשונית שנכרתה-נחצבה בלב התהום. לכן לכולם ניתן לקרוא אֶגְלַיִם.

 

כל הזרמים, כל היובלים, כל הפלגים מסמלים את עמוד המים שעלה מעל לרקיע ואת תאומו, עמוד המים שירד לקרקע. לכן לכולם ניתן לקרוא נַחֲלַיִם.

 

מהבריכה הראשונית, מקור ברכה ופוריות, עלה עמוד מים אחד למעלה וירד עמוד מים שני למטה. על שני עמודים אלה, זה העולה וזה היורד, עומד העולם.

מקום חיבורם, בין שמים לארץ, מבטיח את שלמות שני חצאיו, זה התחתון וזה העליון. זהו המקום בו נבדלו המים – טבור היקום, אמצעו, תוכו, איזור הביניים, חגור המותניים:

 

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם שֵׁנִי. (בראשית א:ו-ח)

 

שניים שהם כמו אחד. בתואם בין השמימי לארצי תלויה שלמות הבריאה.

 

 

מודעות פרסומת

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, לומדת איטלקית מעיתונים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על רשומה מס' 3: המקום בו נבדלו המים

  1. יונה סוקולובסקי הגיב:

    יש לך גישה מקורית ומרתקת לסיפור הריאת העולם. ביהדות אי מרבים לעסוק במסתרי הבריאה כי חז"ל אסרו זאת.
    הפירושים שאת נותנת הם פירושים אישיים מאוד שאינם לקוחים מן המסורה ויש בהם טעם אחר ותחושה של דאייה למרחקים.

    • Itzik Sivosh הגיב:

      בהמשך לדבריך, יונה סוקולובסקי , כי 'ביהדות אין מרבים לעסוק במסתרי הבריאה כי חז”ל אסרו זאת', אני חייב לציין שאישית אני מתקשה מאוד להתחבר לסיפורי מיתולוגיות למיניהן, ויתכן כי המהנדס שבי בעוכרי.

      אני רואה בתורה 'ערכת הישרדות' לעם ישראל, כאשר סיפור הבריאה הוא "מקור הסמכות" לציוויים האלוהיים. יתר על כן, קשה לי 'האנשת' דברים מעולם הדומם או החי, ואפילו התנין בעיני הוא יצור טורף ותו לא. אינני בטוח שהבקר, אילו רק יכול היה לדבר, היה אומר דברים טובים מכך עלינו, בני האנוש בעלי התבונה. התבונה הנובעת, בין היתר, ממציאת הקשרים בין מילים (והיפוכן), הינה ראייה נוספת לכך כי בסופו של דבר הכל מתחבר ומתקשר, והדבר רק מעצים את כובד האחריות המוטלת על "בעלי התבונה" לפעול כך. תודה ארנה,
      איציק סיבוש

  2. liebermanorna הגיב:

    כמה נעים לקרוא את התגובות של יונה סוקולובסקי. כמה מרתקים סיפוריו. אינני היחידה שאומרת זאת. כל התגובנים תמימי
    דעים: נפלא, מעניין, מרגש. "בית הנסיכה" היא נובלה עוצרת נשימה על חייה יוצאי הדופן של ז'אן מרקוס ההולנדית והקשר שלה לירושלים. הינה הקישורית

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-23215-00.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s