רשומה מס' 1: לכל מילה יש כפיל ניגודי

כבר שנים רבות אני חוקרת את לשון המקרא. הכול התחיל ביום בו הבנתי שלכל מילה ומילה יש כפיל ניגודי. ברגע ההוא חשתי צורך עמוק לכתוב ספר על הנושא כדי לפענח את התופעה המסקרנת. צללתי אל נבכי מיתוסים עתיקים של תרבויות אחרות, זיהיתי את הקשרים בינם לבין מעשה הבריאה במקרא ודומתני שגיליתי את משמעותה של תופעת הכפילות המפתיעה. כותרו של הספר שפרסמתי, שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה (אתרים מנדלי ו-עברית), מעיד על הקשר שבין כל מילות השפה לנקודת האפס שבה התחיל הכול, למפץ הגדול, לפי המקרא, שהפך ים אפל וזועף, רוחש תנינים למעיין צלול ומתרונן שפיכה מלב גן העדן.

 

בתחילה שמתי לבי לכך ש-רֵעַ, ידיד יקר, חבר ועמית ו-רַעְיָה, אישה אהובה, נגזרות שתיהן מ-רַע. ה-רַע במקרא מגולם על ידי השטן (מלכים א, ה:יח). על ביצוע הרַע, עבודת אלילים, שחיתות, אכזריות, הקרבת קורבנות אדם, פריצות, חמס, משלם אדם בחייו. כך נמחתה האנושות הרעה במבול (בראשית ו:ה), כך נגזר דינו של עֵר, בנו של יהודה ובעלה הראשון של תמר, למוות:

 

וַיְהִי עֵר, בְּכוֹר יְהוּדָה, רַע, ְּעֵינֵי ה', וַיְמִתֵהוּ ה'. (בראשית לח:ז, שימו לב למשחק המילים רֵעַ-רַע, מצלול המבטא את ההתאמה שבין שמו של אדם למהותו הפנימית).

 

כך נידונו בני ישראל, שלא ידעו את ה' ויצאו מרעה אל רעה, לחרב וגלות (ירמיהו ט:ב).

 

והינה, ממילה זו, המקפלת בתוכה את כל התועבות, נגזרות רֵעַ ו-רַעְיָה, זוג האוהבים משיר השירים שזוגיותם, הכמעט מושלמת, משמשת דוגמה ומופת:

 

חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ ִם. (שיר השירים ה:טז)

 

פִּתְחִי לִי, אֲחֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹנָתִי, תַּמָּתִי! (שם שם:ב)

 

והינה, מילה זו, המציינת את מעלילי העלילות, את חורשי המזימות, את הקמים על אחיהם להורגם, קנאה ושנאה, מילה זו עצמה מסמלת את אחוות בני ישראל המתקבצים בירושלים – עיר כלילת יופי, שלמה ושלווה, את העם המאוחד שכל בניו, אלה העולים לרגל לעיר הקודש ואלה היושבים בה, ערבים זה לזה, חיים זה למען זה, יחדיו:

 

לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ! (תהילים קכב:ט)

 

אין מדובר בצירוף מקרים חד-פעמי. כל מילות המקרא בנויות לפי אותה תבנית כפולה, כל מילה מכילה את הופכה. ככל שהפכתי בהן והפכתי, כן התאמתה יותר ויותר השערתי. בָּרָא (יצר)-בֵּרֵא (שסף, ביתק בחרב, קרע לגזרים), אוֹן (כוח)-אוֹן (עֹנִי, מצוקה), חָלַשׁ (נפל, קרס)-חָלַשׁ (רמס, גבר, ניצח), אוֹר-מְאֵרָה, עָרֹם (תם, חף)-עָרוּם (נוכל, "לבוש", מחופש), שָׂגָה (שגשג)-שָׁגָה (נכשל), נָאוֶה-נַעֲוֶה, הִלֵּל-הֵילִיל, נוּגֶה-נוֹגֵהַּ, שָׁחֹר-צָחֹר, שָׁחֹר-חִוֵּר, לָבָן-נָבָל, תֹּם-כֶּתֶם, תָּם-טָמֵא, חַיִל-חִיל, שַׂר-רָשׁ, עָמַד-מָעַד, פָּרָה-רָפָה, נָב-נָבַל, צִיּוֹן-צִיָּה, שׁוֹאָה-יְשׁוּעָה, שַׁוְעָה-שַׁעֲשׁוּעַ, קִיא-קַעֲקַע, אוֹן-אַיִן, שַׁדַּי-שֵׁדִים, אֵל-לֹא…

 

שפת המשמעויות הסותרות, המונגדות, המוכפלות, מה טיבה?

 

 

מודעות פרסומת

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, לומדת איטלקית מעיתונים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

20 תגובות על רשומה מס' 1: לכל מילה יש כפיל ניגודי

  1. Avner Ramu הגיב:

    Orna,
    Congratulations. Have you ever classified the typs of grammatical changes involved in these contradictory meanings?
    Avner

    • liebermanorna הגיב:

      תודה, אבנר, על האיחולים.

      באשר לצמדי המילים הסותרות, כל עניין נידון לגופו. און (כוח) ו-און (חולשה) – אין שינויים. רֵעַ/רַע – יש שינויים בתנועות. עמד/מעד – יש שינויים בסדר האותיות. אוֹר/עִוֵּר– האלף והעין הן אותיות קרובות. הוו מופיעה כתנועה ב-אוֹר וכעיצור ב-עִוֵּר. הריש משותפת.

      שינויים כגון אלה ניתן למצוא ברוב צמדי המילים. אם יש לך רעיונות חדשים, אשמח לשמוע.

  2. Jona Sokolowsky הגיב:

    טוב מאוד.
    רע הוא גם שם של אל מצרי.

  3. eldad shidlovsky הגיב:

    בשעה טובה. אהבתי את התכנים ואת העיצוב. מצפה לפוסטים הבאים

  4. Itzik Sivosh הגיב:

    מברוק ללידת הבלוג. כן ירבו צאצאיו.

  5. דותן הגיב:

    ידיעת ההפכים אחת היא

  6. liebermanorna הגיב:

    בינתיים הגיח ספרי מרחם הווירטואליות המגוננת והריהו חשוף כאובייקט פיזי על מדפי חנויות הספרים ובמחסניהן

    2013 ,אורנה ליברמן, שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה, הוצאת סלע ספרים

    קישורית לדף הספר באתר בוקנט:
    http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=63643#.Ui5G-tK8CFY

  7. Avraham הגיב:

    שלום אורנה, עדיין לא קראתי את ספרך, אלא רק קטעים באתר שלך. נדמה לי שאת מגלה מעט מהכתוב באמת בתנ"ך. אם את מעוניינת לדעת מה באמת כתוב בו, כמחשבה לספר המשך, אז אנא התקשרי אלי בדוא"ל rolim@actcom.co.il.
    כדוגמא, אביא לך כאן קטע ממאמר הקשור לשכם, שעליו קראתי באתר שלך:
    תחילת תיקון עולמות הצוואר נעשה ע"י יעקב אבינו, המשכו ע"י יוסף ואחיו, משה ואהרון, הכהנים, האבות והמלכים. את החיבור בין עולמות הצוואר של יעקב ועשו אנו רואים במפגש ביניהם, בספר בראשית פרק ל"ג: "ד וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ", וַיִּשָּׁקֵהוּ, הכוונה המורחבת היא הַשָקָה של עולמות עשיו ויעקב, כלומר עולם נושק לעולם, עולמות נוגעים אחד בשני, הגבול בין העולמות.
    בברכת יצחק לעשיו, ככתוב בראשית בפרק כ"ז: "… מ וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ", כלומר יעקב ועשיו נפרדים מעולמות הצוואר, וכל אחד מתקן את העולמות שהוא ממונה עליהם.
    יעקב אבינו מתקן את קו האמצע וצד ימין של עולמות הצוואר והראש, והוא גם ממונה על עולמות המלכות של צד שמאל של הצוואר והראש, כלומר ממונה גם על צאצאי עשיו. עשיו מתקן את צד שמאל של הצוואר והראש עד לארובות העין השמאלית, שזה החיבור של האף לאזור המצח."
    במפגש בין יוסף ובנימין, בראשית פרק מ"ה: "יד וַיִּפֹּל עַל-צַוְּארֵי בִנְיָמִן-אָחִיו, וַיֵּבְךְּ; וּבִנְיָמִן–בָּכָה, עַל-צַוָּארָיו", שניהם בעולם הדעת.

    עולם הדעת, שתחילתו בתחילת הצוואר, מחובר לעולמות הכתפיים, המציינים את הכתר של עולם אצילות, ובו נמצאת המלכות האחרונה לפני עולמות הראש. למלכות זו היה אמור להגיע בית המקדש הקיים. הוא היה אמור לעבור את 7 המלכויות ולהתמקם במלכות השביעית. על מלכות זו היה אמור להיות ממונה שבט בנימין, ככתוב בצוואת משה בפרק ל"ג בספר דברים: "יב לְבִנְיָמִן אָמַר–יְדִיד ה' (השם המפורש), יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן".

    ידיד (יד + יד) ה' (השם המפורש) מחבר את האות י והאות ה, המציינים את עולמות הראש של אותו עולם, עם האות ו והאות ה, המציינים את עולמות הגוף של אדם וחוה. החיבור ביניהם נמצא בתחילת עולם הצוואר (במלכות הדעת), בין שתי הידיים, המחוברות לכתפיים, המציינות את עולם הכתר של אותו עולם.

    שאול המלך, שהוא גלגול של בנימין, היה ממונה על כל הגוף, אך נכשל, כשלא השמיד את אגג מלך עמלק, שהוא מלך מלאכי הטומאה. דוד המלך, שבא משבט יהודה, החליף אותו. גם שבט יהודה נמצא בחיבור הגוף לצוואר. אח"כ בא בן דוד, שהוא שלמה המלך, הנקרא ידידיה (יד + יד + יה), ככתוב בשמואל ב' פרק י"ב: "כד… וַתֵּלֶד בֵּן, ויקרא (וַתִּקְרָא) אֶת-שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, וַ-ה', אֲהֵבוֹ. כה וַיִּשְׁלַח, בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יְדִידְיָהּ–בַּעֲבוּר, ה' ". יה מציין את שם אלוהים בעולמות אצילות. שלמה המלך מחליף את שבט בנימין ולכן קרא לו נתן הנביא יְדִידְיָהּ.

    המשיח עִם צבא ה', כאשר במשיח מעוברים ה' בצמצום, הנקרא כבוד ה', שהוא המלאך מטטרון, ובצמצום נוסף נקרא רוח ה', שהוא המלאך מיכאל, ובצמצום נוסף נקרא ה' צבאות, שהוא המלאך גבריאל, הממונה על עולמות המלכות, וביחד עם צבא ישראל הפיסי והמטאפיסי ישמידו צבאות שיעלו עלינו, ככתוב בחבקוק פרק ג': "ח הֲבִנְהָרִים, חָרָה ה'–אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ, אִם-בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ: כִּי תִרְכַּב עַל-סוּסֶיךָ, מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה. ט עֶרְיָה (ערוה) תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ (עולם הגבורה כמו הקשת בענן), שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה; נְהָרוֹת, תְּבַקַּע-אָרֶץ. י רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר; נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. יא שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ, עָמַד זְבֻלָה (סוג של שמים, אחד הרקיעים); לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ. יב בְּזַעַם, תִּצְעַד-אָרֶץ; בְּאַף, תָּדוּשׁ גּוֹיִם. יג יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ, לְיֵשַׁע אֶת-מְשִׁיחֶךָ; מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד (ערוות זכר) עַד-צַוָּאר סֶלָה". עַד-צַוָּאר – ככתוב על בנימין ושלמה בן דוד האחראים על אזור הכתפיים והצוואר, הנקראים ידידיה = יד + יד + יה.
    עולם הרוח ומלכות עולם הדעת מצוינים, בברית בין הבתרים (בראשית פרק ט"ו), ע"י עגלה. לשם מגיעות נשמות עם ישראל בגמר תיקון עולם הנפש והרוח.

    נשמות עם ישראל, שראשיהן נמצאות בעולמות הגוף, מגיעות לעולם אצילות (עולם השכם). לכן ברציחת יהודי מעם ישראל, כשהרוצח אינו ידוע, מקריבים, בנחל, עגלה ערופה, המציינת את תחילת עולם הצוואר.

    עולם הצוואר מציין את המלכות השביעית של מלכות הגוף, שבה 7 מלכויות, המציינות את עולמות האשה בגוף האדם ולכן כתוב בישעיהו פרק ד': "א וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, לַחְמֵנוּ נֹאכֵל, וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ: רַק, יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ–אֱסֹף, חֶרְפָּתֵנוּ".

    • liebermanorna הגיב:

      שלום אברהם
      תודה על ההיבטים הקבליים
      ברוך הבא
      אורנה

      • Avraham הגיב:

        תודה על ברכותייך.
        איני סבור שבקבלה יודעים את מה שכתבתי לך.
        אענה לשאלתך: שפת המשמעויות הסותרות, המונגדות, המוכפלות, מה טיבה?
        כל הפרדה משמעותה ירידה בעולם, כאשר בעולם הנמוך צריך לתקן את ההפרדה ע"י פעולה הפוכה.
        כך, כשהפריד הבורא את חוה מאדם, פעולת התיקון הנגדית היא: עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד
        ועוד דוגמא, כשהפריד הבורא שמים וארץ התיקון כתוב בישעיהו פרק מ"ח: "יג אַף-יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ, וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם; קֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם, יַעַמְדוּ יַחְדָּו".
        כך המילים שמקורם בתורה. בכל ירידה בעולם צריכה להתקיים מילה הפוכה לתיקון ההפרדה.
        כך אני מבין את הדברים

      • liebermanorna הגיב:

        בשאלה זו התחבטתי רבות. אם יתבטלו באופן מוחלט כל הפערים, אם יתאחדו שמים וארץ, האם לא תחזור הבריאה לתוהו ובוהו? חייבים להיות גבולות מסוימים בין שמים לארץ, בין איש לאיש, שאם לא, יתבטל כל יחוד ולא יהיה קיום לעולם. אין אדם יכול להגיע לרמתו של האל וחציצה מסוימת חייבת להתקיים. תיקון להפרדות שהציב האל, כן, התאמה גדולה יותר בין מלכות שמים למלכות ארץ, בין איש לאיש, חיובי מאוד שתתרחש, אבל תיקון מוחלט לא נראה לי אפשרי, בהתאם לתפיסת המקרא. האחדה מוחלטת אינה ברת קיימא. צחות מוחלטת תביא לצחיחות.

      • Avraham הגיב:

        ההיפך, הבריאה תחזור לאחדות. אחדות השמים והארץ היא אחדות מטאפיסית. היא החיבור בין הזכרי לנקבי.
        אני מניח שאחדות בעולמות עליונים תתבטא ב"גן עדן" בעולמנו. תהליך הבריאה בבראשית פרק א' הוא תהליך התפתחות נשמת אדם וחוה. האדם הפיסי נברא ביום השישי. נשמת אדם וחוה נבראה ביום הראשון לבריאה. וכל ההפרדות הן הפרדות בנשמתו. חיבור ההפרדות הוא חיבור ההפרדות בנשמת אדם וחוה.

      • liebermanorna הגיב:

        חיבור מטפיזי, תוך שמירה על גבולות פיזיים, שיביא לחזרת גן העדן, רעיון זה יפה מאוד, במהרה בימינו, אמן.

  8. israel הגיב:

    שלום לאורנה
    ארגנתי קצת את עניין המנטרות במצגת חדשה
    אשמח אם תקדישי כמה דקות
    קרסקס ישראל
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=hempoil

    • liebermanorna הגיב:

      שלום ישראל
      תודה על המצגת. האופן בו אתה מסתכל על המילים הוא ממש נהדר. יש בזה יצירתיות, דמיון, חינניות, רעננות.
      אבל על האמת המדעית במנטרות, אני לא חותמת. ואני אסביר לך למה. למשל המילה נאצי, אתה מקשר אותה למילה העברית לנאץ, נאצה וזה ממש נהדר. הנאצים הם קללה לאנושות, הם ניאצו את כבוד האדם, רמסו צלם אנוש ועוד אפשר להוסיף רבות. אתה פותח פה חלון למחשבות הרהורים שעליו אף אחד לא חשב קודם. אבל מבחינה לשונית, נאצי זה לא מילה עברית. נאצי זה קיצור של נאציונל סוציאליסט, בגרמנית, משמה של המפלגה המקוללת שבראשה עמד הצורר ימח שמו שהביא עלינו את השואה. כך שבשבילי מה שאתה עושה הוא בגדר משחקי מילים או אטימולוגיה פופולרית. וזה בכלל לא מוריד מהערך של המצגת שהיא לא רק משעשעת אלא גם מעוררת מחשבות רציניות

      ואם אתה רוצה עוד דעה, אני מציעה לך לפנות לבלשן הישראלי הנודע גיא דויטשר שגר ומלמד בלונדון, הינה כתובת האתר שלו

      .. http://www.guydeutscher.org/
      ויש שם גם המייל שלו.

      נהניתי להסתכל במצגת ואני עוד אשוב להסתכל בה ואני ממליצה לכל קוראי הבלוג שלי לעיין בה ולהנות

    • liebermanorna הגיב:

      לישראל
      אתה יכול להציע את המצגת לאתרי מאמרים באינטרנט שבהם יש הרבה יותר סיכויים להגיע לפרסום מאשר בעיתונים. אני ממליצה לך על האתרים הבאים:
      מאמרים
      רידר
      פרשן
      אקדמיקס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s