תגית: אור

נחש תהומות נגד שלמת אור תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. (תהילים מב:ח) בפסוק זה שומע המשורר הנרדף את שאון התהומות, את זרמי המים השופעים, הזורמים בצינורות, כמו במרזבים, ונדמה לו כאילו הם קוראים זה … להמשיך לקרוא ←

בלב שיבולת התוהו ובוהו העכורה חצב הבורא שביל המוביל מלב הבריאה הצחורה אל שוליה. עכר/שחר מצד אחד, צחר מצד שני, הם שורשים מנוגדים המספרים את סיפור החור שניקב בים התוהו, חור שהתרחב ונהיה לרקיע, קרע שרקע/פילג את ים התוהו לשני … להמשיך לקרוא ←

כפילות מובנה של המילה המקראית עֲרָבָה המציינת פרדוקסלית לא רק, כידוע וכמקובל, מדבר כי אם גם, למרבית התימהון, חבל פורה וירוק, הובהרה ברשומה הקודמת, מס' 26, שכותרתה היא: האם המילה המקראית "עֲרָבָה", נרדפת ל"מדבר", ניתנת להתפרש גם כ"גן עדן"? דו … להמשיך לקרוא ←

מזמור פד בספר תהילים מספר בכיסופי המשורר לאיחוד מיסטי עם האל ובשבח העליה לרגל למקדש בירושלים אשר מקרבת אותו להגשמת מאוויו: נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה', לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. (תהילים פד:ג) נכספה נפשי: נכסף, להיכסף, מצבע … להמשיך לקרוא ←

התוהו ובוהו שלפני הבריאה הוא ים עמוק, סוער ואפל: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. (בראשית א:ב) הים שקדם לבריאה מכונה תוהו ובוהו, חושך, תהום, ים, רהב, נחש בריח: בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם … להמשיך לקרוא ←