מקס קלינגר, האמנות מעל הכול: חלק ו

וילה יוּלְיוּס אַלְבֶּרְס, שְׁטִיגְלִיץ-ברלין

בתחילת שהותו בפריז, ב-1883, קיבל מקס קלינגר את ההזמנה החשובה הראשונה שלו: עיצוב טרקלין הכניסה לווילה של השופט האוסטרי יוּלְיוּס אַלְבֶּרְס בשְׁטִיגְלִיץ Villa Julius Albers, Steglitz, שכונה עשירה בחלק הדרום מערבי של ברלין.  הזמנה זאת שינתה את חייו.

שנת 1884 הוקדשה, אכן, רובה ככולה לעיצוב הסלון: קירות, תקרה, דלתות, אח. הכול נצבע, צויר, עוצב בדבקות ובהתמדה על ידי האמן הצעיר שחיפש ומצא את יעודו: שילוב מדיומים שונים בחלל נתון. מקס קלינגר היה אחד מחלוצי חוויית המיצב.

יוּלְיוּס אַלְבֶּרְס העניק לבן טיפוחיו אמצעים בלתי מוגבלים וכך הפך קלינגר את הטרקלין למעין מקדש יווני, למרחב אמנותי מיסטי, שפסלים וציורים מקשטים אותו בהרמוניה. גשם של אור ירד על הנכנס ועטף אותו במעיל גשמי ורוחני, שקסמו לא פג זמן רב אחרי שיצא.

הווילה סבלה מעובש ונהרסה בהפצצות מלחמת העולם הראשונה אך ארבעה מהציורים שפארו את קירות הטרקלין, "ונוס במרכבת הקונכיה", "טריטונים ונאידות","משפט פאריס", "ישו על האולימפוס", ניצלו ושוקמו. השניים הראשונים מוצגים בגלריה הלאומית הישנה Alte Nationalgalerie, בברלין, השלישי מוצג במוזיאון להיסטוריה של האמנות Kunsthistorisches Museum, בווינה והרביעי מוצג במוזיאון לאמנויות יפות Museum der bildenden Künste, גם הוא בווינה.

File:1884 Klinger Venus im Muschelwagen anagoria.JPG

ונוס במרכבת הקונכיה (מקור צילום: ויקיפדיה)

טריטונים ונראידות (מקור צילום: ויקיפדיה)

File:Max Klinger - Das Urteil des Paris - 433i - Österreichische Galerie Belvedere.jpg

משפט פאריס (מקור צילום: ויקיפדיה)

File:Max Klinger - Christus im Olymp - 433h - Österreichische Galerie Belvedere.jpg

ישו על האולימפוס (מקור צילום: ויקיפדיה)

שלוש תמונות מיתולוגיות ורביעית, "ישו על האולימפוס", יוצאת דופן, המפגישה בין המיתולוגיה היוונית לנצרות ברגע חילופי השלטון בין הפגאניזם למונותיאיזם הנוצרי. קלינגר הנציח את בין הערביים של הפגאניזם ואת עליית הנצרות ביצירה גדולת ממדים זו (500 על 900 ס"מ), המורכבת משלושה חלקים: הציור המתוחם במסגרת עץ, כן השיש עליה הוא מוצב ושני פסלי השיש, דמויות בגודל טבעי, משני צדיה.

הגשמה של חלום "יצירת אמנות טוטלית", סינתיזה של ציור ופיסול, בממדים אדריכליים,  אך גם מסר הגותי מגויס שעל כוונתו יש פירושים רבים וסותרים. ישו פולש לאולימפוס, מלווה בארבע דמויות אלגוריות נושאות צלב, עומד בפני זאוס מזדקן היושב על כסאו, שכמו מכיר בשקיעתו, בערפל שעוד מעט יכסה על מלכותו. התמונה מנציחה את סוף הפגאניזם וראשית הנצרות.

משוררים גרמניים רבים, שילר, גיתה, היינה, ביכו את שקיעת הפגאניזם כסיום תקופה אידיאלית שבה חי האדם חיי חירות חושניים ומאושרים בחיק הטבע והאלים, בלי רגשות אשם ובלי הלקאה עצמית. הפרישות הנוצרית הכריתה את החושניות ואת שמחת החיים, העלתה על נס את הסבל, אמרו אינטלקטואלים גרמניים באותה תקופה. פרידריך ניטשה, הנמצא ברשימת גיבוריו, "נסיכיו" של קלינגר (בטהובן, וגנר, ברהמס, ארנולד בקלין, שופנהאואר), כפי שקרא להם ביומנו, הוקיע מכול וכול את המוסר הנוצרי.

מבקרת האמנות אליזבט טימסוניס מפרשת את התמונה כאלגוריה של ההגות הניטשאנית (4). דרך התמונה "ישו על האולימפוס", כותבת אליזבט טימסוניס, מצטרף מקס קלינגר לדעותיו של הפילוסוף ומצהיר בעקבותיו שהמוסר הנוצרי השמיד באיסוריו את החירות לחגוג את החיים וחושניותם. בציורו קורא קלינגר, חלוץ המודרניזם, לשחרור הגוף מכבלי המוסרנות ולשחרור האמנות מכבלי האקדמיזם של התקופה.

העירום בתמונה "ישו על האולימפוס" עורר אכן שערוריה בברלין של אז. ועוד יותר מכך, ציור צליבה של קלינגר מ-1893, שבו הופיע הצלוב בלי בגדים, גרם בדרזדן להתערבות המשטרה שאיימה בסגירת התערוכה אם לא יכסה קלינגר את מבושיו של ישו. קלינגר נאלץ להוסיף "סחבה עלובה", כלשונו, לציור כדי לשים סוף לאירוע שבו התייחסו אליו בורגני העיר כאל אויב המדינה.

ואם לא די בעמדותיו אלה של הצייר, אליזבט טימסוניס מביאה כראיה לדבריה את הניגוד בין ציור של קלינגר, הנקרא "טריטון ונראידה" (1895) לבין סדרת תחריטים שלו, הנקראת "אהבה" (1893). בציור הנועז מתגפפים שני יצורי ים, טריטון ונראידה, המסמלים בני אנוש, בחירות גמורה ובהנאה בעוד שסדרת התחריטים מספרת את סיפורה הטרגי של אישה ששילמה במחיר חייה על אושרה, חושניותה ותשוקתה. מבטיה המאשימים של החברה הבורגנית על הריונה של האישה, מחוץ למסגרת המקובלת, מסתיימים במותה של האומללה בעת הלידה.

טריטון ונראידה

הלוח "נידוי" מתוך הסדרה "אהבה"

על פירושה של אליזבט טימסוניס האומרת  שהתמונה מציגה את העימות בין הפגאניזם לנצרות יש להוסיף הסברים אחרים, הפוכים, ברוח הסינקרטיזם, דהיינו מיזוג אסכולות, זרמים ודתות. לא לעימות קורא קלינגר, לפי פירושים אלה, בתמונתו אלא לאחדות ניגודים, למיזוג בין אהבתה התמה של פסיכה לקופידון לבין רוחניותו הטהורה של ישו. בעידן חדש ואידיאלי, "מלכות שלישית", תתבטל ההפרדה בין גוף לרוח ומיזוג במידה הנכונה של שני המרכיבים יבוא במקומה. כך ישוחרר האדם מהפריצות מצד אחד ומהמוסרנות מצד שני. החושניות היוונית והטוב הנוצרי יגורו יחד בעולם אוטופי, "מלכות שלישית".

(4) Elizabeth Tumasonis, Klinger's "Christ on Olympus": The Confrontation between Christianity and Paganism, RACAR: revue d'art canadienne / Canadian Art Review, 1993

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים, כותבת ביקורות ספרותיות ומאמרים על תרבות צרפת, לומדת מדי פעם איטלקית, בקיצור, חוקרת תרבות
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s