מקס קלינגר, האמנות מעל הכול: חלק ג

ההדפסים של קלינגר – מפנה בתולדות האמנות

הדפסים פנטסטיים לעומת הדפסים ריאליסטיים

בצד ההדפסים הפנטסטיים מיתולוגיים-פסיכואנליטיים, כדוגמת סדרת "הכסיה", קיים חלק נוסף של הדפסים, ריאליסטיים, חברתיים-פוליטיים. את אמנות ההדפס של קלינגר ניתן אכן לחלק לשני חלקים: החלק הפנטסטי שבו הוביל את קלינגר האמן השווויצרי ארנולד בקלין Arnold Böcklin, החלק הריאליסטי שבו הוביל את קלינגר האמן הנורווגי קריסטיאן קרוג Christian Krohg.

ההדפסים הדמיוניים שואבים השראה מעבודותיו של האמן השוויצרי ארנולד בקלין, שנולד שלושים שנה לפני מקס קלינגר וכמוהו התחנך על ברכי התרבות הגרמנית. קלינגר פגש את בקלין במרץ 1887 בברלין, לפני שהתיישב שוב בספטמבר בלייפציג. קלינגר העריץ ללא גבול את בקלין והקדיש לו, באותה שנה, את סדרת הדפסיו "אהבה".

בקלין, שיצירותיו רוויות ברומנטיזם ובמיתולוגיה, נחשב לאחד ממייסדי הסימבוליזם ומחלוצי הסוריאליזם. תמונתו המפורסמת בעלת חמש הגרסאות, "אי המתים", השפיעה במישרין על הדפסיו של קלינגר. 

אם הדפסיו הפנטסטיים של קלינגר הולכים בעקבות יצירתו של ארנולד בקלין, הרי שהדפסיו המציאותיים ממשיכים את יצירתו של כריסטיאן קרוג, צייר וסופר נורווגי, שנולד חמש שנים לפני מקס קלינגר.

מקס פגש את כריסטיאן באקדמיה בקַרְלְסְרוּהֶה ולאחר מכן חלק אתו דירה בברלין, בשכונת טירגארטן, מ-1877 עד 1878. דרך שותפו הנורווגי, פגש מקס, באותה שנה בברלין, את הסופר והמבקר הדני גיאורג  כהן בְּרָנְדֶס. גם אחרי שחזר קרוג לכריסטיאנה, ב-1879, המשיך לשמור על קשרים עם קלינגר.

כריסטיאן קרוג נלחם בעבודותיו ובכתביו את מלחמתם של הקרבנות, נשים, ילדים, חולים ועניים, שהחברה הבורגנית לא רק שלא סייעה להם אלא השפילה ורמסה אותם. קרוג היה פעיל חברתי, אלטרואיסט, שהוקיע את צביעותה של החברה הבורגנית ואת עמדת הכוח של הגברים שניצלו את חולשתן של הנשים.

יצירות נטורליסטיות מגויסות אלה, בין הומניזם, פמיניזם ופילנטרופיזם, נתנו השראה להדפסי המחאה הריאליסטיים של קלינגר. בסדרה המפורסמת, "חיים", מתאר קלינגר, בהשראת הרומן "אלברטין" של ידידו קרוג, את הדרמה של בחורה שהידרדרה לזנות. התחריטים הריאליסטיים מאשימים באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים את החברה הבורגנית, בעלת המוסר הכפול (מה שמותר לגברים אסור לנשים), בגורלה הטרגי של הצעירה. הוקעה ונידוי חתמו את גזר דינה למוות.

תחריטים דומים נוספים מראים גברים הסוקלים או מטביעים נשים וההמון, במבטיו הלועגים, משתתף בהוצאות להורג. הזדהותו של קלינגר עם המאבק הפמיניסטי מקבלת ביטוי עז בתחריטיו. יולדות שמתו בלידה, נשים מבוגרות שאיבדו את מעמדן, ילדה חולת שחפת שעוד מעט תמות, מבטן של הדמויות יוצר קשר עין היפנוטי עם הצופה.

מבקלין לקח, אם כן, קלינגר את ניצני הסוריאליזם תחת חסותו של אידיאל האמנות לשם האמנות, מקרוג לקח את הריאליזם המיליטנטי שנלחם נגד הקיפוח המעמדי (מיעוטי היכולת) והקיפוח המגדרי (הנשים). הדפסיו הפנטסטיים עשוים לאייר היטב את כתביו של לוטראמון בעוד שהדפסיו הריאליסטיים את אלה של זולא.

תערוכת ההדפסים של מקס קלינגר במוזיאון בסטרסבור

המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית של העיר סטרסבור (שטרסבורג) קיים מה-12 במאי עד ה-19 באוגוסט 2012 תערוכה לכבודו של מקס קלינגר, שכללה 14 סדרות הדפסים של האמן, 144 לוחות, מ-1878 עד 1915. שם התערוכה: "מקס קלינגר, תיאטרון המוזר", לפי התבטאותו של דה קיריקו שכינה את קלינגר "הגאון של המוזר".

MAMC, Strasbourg

Musée d'Art Moderne & Contemporain de Strasbourg

Max Klinger, Le Théâtre de l’étrange

12 mai > 19 août 2012

חלק גדול מהמוצגים הועבר לצורך התערוכה למוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית של סטרסבור מהקבינט לתחריטים ולרישומים le Cabinet des Estampes et des Dessins של העיר, שבו ניתן לבקר גם היום, לאחר קביעת פגישה:

https://www.strasbourg.eu/lieu/-/entity/sig/946_CUL_97

כל סדרה מכילה בין 4 ל-50 תצריבים, וכולם, כמו "כסיה", מספרים סיפור שהצופה בהם נוטל חלק פעיל בעיצובו. הסדרה הראשונה נקראת אופוס 1, הסדרה השנייה נקראת אופוס 2, וכן הלאה, על דרך קיטלוג יצירות מוזיקליות. קלינגר, כאמור, היה מלומן נלהב  והעריץ, ביחוד, את בטהובן וברהמס.

בתערוכה ניתן היה לראות את ההדפסים הפנטסטיים בנוסח ארנולד בקלין ליד ההדפסים הריאליסטיים בהשפעת קריסטיאן קרוג. קנטאורים לוחמים או מעולפים, אלים יווניים, נסיכים עולצים, נימפות ושדים, מדוזות ומפלצות, צבים ענקיים וטריטונים, תגרות ומעשי אונס מיתולוגיים ממלאים את התמונות לצד דרמות ריאליסטיות, בגידות, התאבדויות ומעשי אונס ורצח, שבחלק מהן צפה קלינגר במו עיניו, בלייפציג, ברלין, פריז ורומא. בהדפסיו אלה נותן האמן, קורא נלהב של דרווין, ביטוי נוקב ליצריותו החייתית של האדם. בעין חדה, לעתים סאטירית, מתעד קלינגר ממראות החיים המודרניים, מרד פועלים מזוין נגד גדודי הממשלה, קרב יריות, זנות, הפלות, אלימות במשפחה, התמכרות לאלכוהול וסמים, טביעה, התאבדות, עיוות דין, פשיטת רגל,  עוני ומצוקה. בחורה שנעזבה על ידי בן זוגה מידרדרת, באין ברירה, לזנות כשהחברה הבורגנית מפנה לה עורף. אם מיואשת מעדיפה להטביע את תינוקה מאשר להפקירו למכות הרצח של אביו. מהו עתיד האנושות? האם היא באמת הולכת ומשתפרת, צועדת אל עבר עתיד אוטופי?

האמן הצעיר השתחרר מעקרונות הפרספקטיבה, כיווץ או קטע אותה כרצונו, כלא את הדמויות במרחבים מצומצמים, דחק אותן בין סלעים, צמחיה עבותה או כתלים. פה הן מתרוממות באוויר, מרחפות, תלויות במצב לוויטציה בלב שמים, שם הן צוללות במעמקי תהום, נראות כחתך מתוך ספר לתולדות הטבע. 

ספרי פרהיסטוריה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, מראשית הראשית ועד תקופתו של האמן, מזינים את הדפסיו בסצנות מחייהם של שבטים פראיים, נוודים, מימי הביניים, ממלחמת שלושים השנים. לזכרונותיו החזותיים נוספים איקונוגרפיה תנ"כית ואלגוריות של קודש וחול, בעלי חיים אמיתיים ודמיוניים, אגדות עממיות ואלמנטים פופולריים. בחירות גמורה שוכן הגרוטסקי והסאטירי לצד הנאצל והנשגב, באותו הדפס, עירום אקדמי מוקפד ליד דוב, אפולו סמוך לשור מחרשה.

הדפסיו הריאליסטיים-המגויסים של קלינגר מועשרים לעתים ברכיבי דמיון ופנטזיה, הבאים להחריף את הביקורת החברתית כמו גם להזמין את הצופה לעקוב אחרי עולמו הסימבוליסטי של האמן. בסדרה "חיים", למשל, מ-1884, בלוח "אל הביוב", המון של נשים דוחף פרוצה לעבר תעלת מים מזוהמים כשביניהן ניתן לראות קוף.

הלוח "אל הביוב" מתוך הסדרה "חיים"

רגישותו האמנותית של קלינגר הייתה שלובה בידע אנציקלופדי. קלינגר אחז במכחול ובחרט כמו סופר בעט ובעיפרון. קורא רעבתן של עיתונים, מגזינים וספרים, קלינגר צייר את חזיונות העולם הנצפה והמדומין, כמו משורר או סופר הכותב במילים. ביטוי שפע מחשבותיו בתמונות הייתה דרכו היחידה לשים להן סכר ותרגומן למילים, אם ייעשה, יביא למילוי כרכים על גבי כרכים.

הסדרות מגוונות מאוד, אכן, לא רק בנושאיהן כי אם גם בהשפעותיהן. קלאסיציזם של העת העתיקה, רנסאנס, בארוק, רומנטיזם, ריאליזם, דרוויניזם, אירוטיזם, פרוידיאניזם בחיתוליו, זרמי סוף המאה ה-19 האירופית חותרים גם בנפשו של האמן, זה לצד זה וזה נגד זה, נצרבים-נצרפים למסכת ביזארית מרשימה. תמונה זו מושפעת מהג'פוניזם, אחרת מהציור הפרה-רפאליטי, זו מעולמו של פרנסיסקו דה גויה, ובאחדות ניכרת השפעתם של פליסיאן רופס ואודילון רדון.

גם כשהוא נשען על מסורת של מוטיבים קלאסיים, האמן יוצא מן המקובל והידוע ופורץ לעבר כיוונים חדשים, מוזרים, תמוהים, מביכים, המאתגרים את הצופה ומגרים את שכלו ודמיונו.

קטלוג התערוכה

ניתן לרכוש את קטלוג התערוכה, הכולל את כל סדרות ההדפסים שהוצגו בה, כמו גם טקסטים כתובים, אופרות, שירים ומסות (כולל המסה של ג'ורג'ו דה קיריקו), סביב יצירתו של האמן.

Max Klinger, le théâtre de l'étrange : Les suites gravées 1879-1915, sous la direction de Marie-Jeanne Geyer et Thierry Laps, Mamc Strasbourg, 2012

https://www.musees.strasbourg.eu/edition-mamcs/-/entity/id/277834

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים, כותבת ביקורות ספרותיות ומאמרים על תרבות צרפת, לומדת מדי פעם איטלקית, בקיצור, חוקרת תרבות
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s