מקס קלינגר, האמנות מעל הכול: חלק א

תחילת הדרך

מקס קלינגר נולד ב-1857 בלייפציג, בן שני למשפחה בורגנית עשירה. למקס היו שני אחים ושתי אחיות תאומות. אביו, בעל מפעל מצליח לייצור סבון, חובב אמנות, עודד את בנו ללכת אחר נטיותיו ותמך בו כספית בתחילת דרכו. בכל עיר זרה, שאליה הגיע מקס הצעיר, היה שוכר מקום מגורים ויצירה הודות לכסף ששלח לו אביו. כמו כן, היה מנגן בפסנתר בברים ובמועדונים שונים. מקס חי בינתיים בצמצום אך העיקר הוא להתרשם, ללמוד, לחוות, ליצור. 

כמושאי חיקוי והערצה משמשים לו, בשלב זה, הציירים ואמני ההדפס פרנסיסקו דה גויה הספרדי שנולד ב-1746 ונפטר ב-1828 ואדולף פון מנצל הגרמני שנולד ב-1815 ונפטר ב-1905. ב-1875 סיים מקס קלינגר הצעיר בהצטיינות את האקדמיה לאמנויות יפות הקטנה בעיר קַרְלְסְרוּהֶה Karlsruhe, תחת הדרכתו של הצייר קרל גוסו Karl Gussow, שהתמחה בנושאים ריאליסטיים-חברתיים ובדיוקנים. באותה שנה הלך אחרי מורו גוסו, כוכב עולה בשמי הריאליזם הסוציאלי, שקיבל משרה באקדמיה המלכותית לאמנות של ברלין. בעיר זו ביקר קלינגר בקביעות במוזיאון לאמנות גרפית Kupferstichkabinett. 

לא רק במוזיאונים לאמנויות ביקר מקס הצעיר כי אם גם במוזיאונים למדעי הטבע, בגני חיות ובאקווריומים שזכו לעדנה רבה בתקופה ההיא. הפארק הזואולוגי של ברלין היה מרכז חברתי חשוב. הוא מנה 1500 סוגי חיות וציפורים ובצמוד לו הוקמו מסעדות ואולמי קונצרטים כמו גם מתחם החלקה על קרח.

מבקרת האמנות והמרצה מרשה מורטון מסבירה בספרה המקיף על מקס קלינגר (2) את הקמתם והצלחתם של אתרים אלה במסגרת רצונה של הבורגנות העולה להראות את חשיבות תפקידה בהתפתחות המדע ובניצחון על כוחות הטבע. הפראיות תאולף, אמרו הבורגנים, החייתיות תיכנס לכלוב, אנחנו נעשה זאת. המוסר, שבו אנו דוגלים, ידכא את הדחפים המפריעים לבטחון החברה ומשבשים את התפתחותה. הקדמה, הטכנולוגיה והתיעוש יעלו את האנושות על דרך המלך.

אך לקלינגר הייתה זווית ראיה אחרת על העימות בין שכל ומוסר לבין חייתיות ואלימות אנושית. קלינגר היה, כאמור, בקי במיתולוגיה היוונית  וקורא נלהב של דרווין שזכה להצלחה רבה בגרמניה. מרשה מורטון מזכירה לקוראיה שכבר שופנהאואר וניטשה חשבו על הקרבה בין האדם לטיגריס ולקוף. קלינגר סבר, כמוהם וכמו דרווין, שהאדם אינו ניצב מעל הטבע המתפרץ, כפי שטענה הבורגנות ה"מהוגנת", כי אם מהווה חלק אינטגרלי ממנו. את תובנותיו אלה, ששיקף באמנותו, השיג קלינגר לא רק מקריאת חיבורים עיוניים ומחקרים אלא גם ממקור ראשון. בלילות היה נוהג לשוטט בפארק הידוע לשמצה של רובע טירגארטן Tiergarten, בו התגורר, ואף מגן החיות החשוך לא הדיר רגליו. קלינגר ראה את אותם בורגנים, שהעמידו פני מהוגנים ביום, משחרים לטרף עם רדת החשכה. בנוסף לחוויות ליליות אלה, דפדף קלינגר, קורא עיתונים נלהב, בחדשות המשפט והפלילים, שוטט ברובעי הפשע וביקר בתחנות המשטרה ובבתי המשפט.

כמו בקַרְלְסְרוּהֶה, גם את הלימודים בברלין סיים קלינגר בהצלחה מרובה. יתרה מזו, ב-1878 עוררו עבודותיו סנסציה בתערוכה שהתקיימה באקדמיה בברלין. סדרת התחריטים "כסיה" השאירה את צופיה בפה פעור. איזו התחלה מבטיחה לקריירה שלא תכזיב! לאחר ההצלחה המסעירה בברלין, נסע מקס הצעיר לבריסל ושימש כעוזרו של הצייר הבלגי אמיל ווטרס Émile Wauters, שהתמחה בנושאים היסטוריים ובדיוקנים.

ב-1881 השתקע שוב מקס בברלין, אחרי שהות במינכן, והמשיך בעבודתו האמנותית הפוריה והתוססת. בתקופה זו, בין 1875 לבין 1881, הקדיש עצמו קלינגר הצעיר לאמנות ההדפס, ענף שבו הגיע למקוריות עזה, אף יותר מאשר בציור ובפיסול, שבהם עסק מאוחר יותר. אם בפסליו חרג אך במעט מכללי הסגנון הניאו קלאסי, אם בציוריו הפתיע יותר מאשר בפסליו, הרי שבהדפסיו השתחרר לחלוטין מכל עיקרון, קרא תגר על חוקי הפרספקטיבה ונתן חירות גמורה לדמיונו. סדרות ההדפסים שביצע מקס קלינגר, מעל ארבע מאות לוחות, מהוות מפנה נחרץ ומכריע בתולדות ההיסטוריה של האמנות, הן מבחינת הטכניקות השונות שבהן שלט שליטה מוחלטת והן מבחינת נועזות הנושאים.

ב-1887 פרסם מבקר התרבות הדני החשוב, גיאורג  כהן בְּרָנְדֶס Georg Cohen Brandes, אבי הספרות ההשוואתית, את המהדורה השניה של חיבורו הנקרא "אנשי רוח מודרניים: דיוקנים ספרותיים של המאה ה-19" והוסיף להם את הנריק איבסן ומקס קלינגר (3). כך צורף קלינגר לחבורה המכובדת שבה נמצאים, בין היתר, הנס קריסטיאן אנדרסן, גוסטב פלובר, ארנסט רנן, ג'וֹן סְטְיוּאַרְט מִיל. במאמר המוקדש לקלינגר, שהיה בן 30 כשיצא הספר, משבח הסופר את מקוריותו, דמיונו, חירותו ונועזותו של האמן, שהדפסיו היו כה שונים מכל מה שנעשה קודם לכן. הסדרה "כסיה" הדהימה את מבקרי תערוכת בוגרי האקדמיה בברלין ואף אחד מהם לא יצא ממנה אדיש. טירוף או מקוריות, השיפוט לא היה אחיד.

(2) Marsha Morton, Max Klinger and Wilhelmine Culture: On the Threshold of German Modernism, Routledge, 2014

(3) Georg Morris Cohen Brandes, Moderne Geister: Literarische Bildnisse aus dem neunzehnten Jahrhundert, FRANKFURT A/M. LITERARISCHE ANSTALT, Rütten & Loening, 1901

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים, כותבת ביקורות ספרותיות ומאמרים על תרבות צרפת, לומדת מדי פעם איטלקית, בקיצור, חוקרת תרבות
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s