רשומה מס' 48: סכנת הסכין ומחסה הסוכה

המילה סֹךְ במקרא, כמו חברתה סֹבֶךְ, שהוסיפה לה באמצעה את האות בית בניקוד סגול,  פירושה מאורת חיות פרא בעבי היער, בין העצים הסבוכים:

וְנָדַמּוּ [ישתתקו שתיקת מוות] נְאוֹת הַשָּׁלוֹם מִפְּנֵי חֲרוֹן אַף ה'. עָזַב כַּכְּפִיר סֻכּוֹ [מאורתו] כִּי הָיְתָה אַרְצָם לְשַׁמָּה [לשממה] מִפְּנֵי חֲרוֹן הַיּוֹנָה [האויב] וּמִפְּנֵי חֲרוֹן אַפּוֹ. ירמיהו כה:לז-לח

בפסוקים אלה מתאר ירמיהו את כעס ה' על העמים. שדות המרעה השלווים, שבהם היו הבקר והצאן רועים בבטחה, מוגנים מחיות טרף, יוחרבו. שלוותם תופר ותוחלף בדממת מוות. האויב יעלה על הארץ כמו אריה העוזב את סֻכּוֹ (סֹךְ – מושב האריה), והיא תהיה לשממה מפני חרונו.

  עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ [ממאורתו], וּמַשְׁחִית גּוֹיִם נָסַע, יָצָא מִמְּקֹמוֹ, לָשׂוּם אַרְצֵךְ לְשַׁמָּה [לשממה], עָרַיִךְ תִּצֶּינָה [תהפוכנה לצייה, למדבר] מֵאֵין יוֹשֵׁב [עד שתתרוקנה מיושביהן]. עַל זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים, סִפְדוּ וְהֵילִילוּ  כִּי לֹא שָׁב חֲרוֹן אַף ה' מִמֶּנּוּ [חרון אפו של ה' לא יסור מאיתנו]. ירמיהו ד:ז-ח

בפסוקים אלה מתאר ירמיהו את כעס ה' על יהודה ומשתמש באותו דימוי של אריה העולה מִסֻּבְּכוֹ (סֹבֶךְ – מושב האריה),  כדי לתאר את צבאות האויב, הנתפסים כמכשיר ענישה של האל. חרון אף האריה הוא חרון אף האל.

המילים סֹךְ ו-סֹבֶךְ מציינות, אם כן, מקום סכנת מוות, מושבן של חיות טרף, הקורעות את בשר קרבנן בסיכות טפריהן ובסכיני שיניהן, דימוי לחרבותיו החדות של האויב. והינה אותה מילה מצביעה גם על מקום מקלט ומסתור של ביטחון ושלום – סֹךְ היא גם סוכה, ואף יותר מכך, מקדש ה' הנשגב:

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה', אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'  וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלו. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה, בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי, בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. תהילים כז:ד-ה

סֻכֹּה של ה' מקביל אל סֻכּוֹ של הכפיר. האל, המוצג במקרא כשולח צבא של חיות טרף כדי לכלות את אויביו וכדי להעניש את בוגדיו, הוא גם האל הפורש על ברואיו סוכת מחסה, המעניק להם מסתור והגנה בהיכלו.

המילה סֹךְ מציינת, אם כן, מאורת אריות במעבה היער הסבוך , סמל לתוהו – סֻכּוֹ של הכפיר. אך אותה מילה מציינת גם סוכת ביטחון ושלום – סֻכֹּה של ה' (ה בסוף המילה – סֻכֹּה, במקום ו – סֻכּוֹ).  השורש סכ פירושו דקירה והגנה גם יחד, שתי פעולות סותרות ומנוגדות בתכלית הניגוד.

סיכה וסכין הן מילים המציינות חפצים דוקרים ומסוכנים. הגרעין סכ, שנמצא בהן, נמצא גם במילה סכנה. המילה סכין כתובה במקרא שכין:

כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל [לסעוד עם בעל שררה], בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ [שים לב לכל שנמצא לפניך]. וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה [והתנהג כמו סכין תקועה לך בבית הבליעה אם יש לך תיאבון גדול]. משלי א-ב

המילה שכין כוללת בתוכה את הגרעין שכ המביע, כמו תאומו סכ, חדות ודקירה. שֵׂךְ, ברבים שִׂכִּים, הוא קוץ העולה בגבעול או בעלה של צמח:

וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם [אלה שתשאירו מהם]  לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם [לקוצים חדים בעיניכם] וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם [ולעוקצים דוקרניים בצלעותיכם] וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. במדבר לג:נה

בהוראות אלוהים אל העם, לפני מעבר הירדן וההגעה אל ארץ כנען, השׂיכּים (קוצים חדים) משמשים שוב דימוי לפגיעה בביטחון ובשלווה. אם לא יציית העם לדבר ה' שימסור לו משה, תושבי הארץ, שיהפכו ולאויב, ידחקו אותו כקוצים וכעוקצים.  לצר

שֵׂךְ שפירושה, כמו שראינו, הוא קוץ, בשינוי תנועת השין, הופכת ל-שֹׂךְ, ומשמעותה של מילה זו, כמו זה של תאומתה סֹךְ, הוא ההפך הגמור, דהיינו סוכה, מקום גדור ומוגן:

הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב, בִּלַּע יִשְׂרָאֵל, בִּלַּע כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ, שִׁחֵת מִבְצָרָיו, וַיֶּרֶב [הרבה, הכפיל]  בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה [יללות וקינות]. וַיַּחְמֹס [השחית]  כַּגַּן שֻׂכּוֹ [סוכתו], שִׁחֵת מֹעֲדוֹ [הרס את מקום ההתכנסויות לכבודו]. שִׁכַּח [השכיח]  ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת, וַיִּנְאַץ בְּזַעַם אַפּוֹ מֶלֶךְ וְכֹהֵן. איכה ב:ה-ו

שֻׂכּוֹ (מ- שֹׂךְ) המוגן של אלוהים נחרב בחרון אפו. שֹׂךְ הוא, אם כן, מקום מוגן העלול להיחרב. במקרא מופיעה גם המילה שֻׂכָּה, לא כמילה נרדפת אל סֻכָּה או סֹךְ, מקום ביטחון, כי אם כמילה נרדפת אל שֵׂךְ, קוץ דוקר:

הַתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ?  איוב מ:לא

האם תוכל למלא את עורה של מפלצת ים בסכינים? שואל ה' את איוב. שֻׂכָּה היא שכין, סכין, חרב חדה.

מאידך, שָׂכַךְ ו-סָכַךְ הם פעלים נרדפים המביעים שניהם אותה משמעות של כיסוי, מחסה וחסות:

וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ [אכסה עליך בכפי כדי שלא תינזק] עַד עָבְרִי. שמות לג:כב

תְּסֻכֵּנִי [תסוכך עליי, תכסה אותי במעטפה מגינה] בְּבֶטֶן אִמִּי. תהילים קלט:יג

דומה שמשחק ההפכים נמשך ללא סוף. המקרא משתמש בניגודי משמעויותיהן של המילים, שהיו מובְנים במערך השפה, כדי להזהיר ולהתריע בפני הידרדרות מוסרית שתביא לחורבן בית. המילים ההפוכות כמו ממחישות את הקלות והמהירות שבהן סוכת ביטחון ושלום עלולה להיות טרף לסכינים וחרבות, לשיני חיות טרף, להפוך לסבך קוצים ועיי חורבות. אך גם ההפך עשוי להתקיים. תקומה וקימה צומחות מלב המהפיכה:

וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן [על כל שטחו של הר ציון] וְעַל מִקְרָאֶהָ [ועל אלה שיתאספו עליו] עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן [ענן מעלה עשן ביום], וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה [ואש להבה זוהרת בלילה] כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה [כי על כל מקום מכובד תיפרש חופה]. וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב [וסוכה תהיה לתת צל מפני חום היום], וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם [מסערה] וּמִמָּטָר. ישעיהו ד:ה-ו

לקראת השנה החדשה, פרוש/פרוס עלינו סוכת שלומך!

מילון

סֹךְ/ סֹבֶךְ: מאורת אריות בסבכי יער

סֹךְ/ שֹׂךְ: סוכת שלום

שֵׂךְ, שִׂכִּים: קוץ, קוצים

שֻׂכָּה: שכין, סכין

שָׂכַךְ/סָכַךְ: כיסה, הגן

מודעות פרסומת

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, לומדת איטלקית מעיתונים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על רשומה מס' 48: סכנת הסכין ומחסה הסוכה

  1. liebermanorna הגיב:

    הרשומה פורסמה לראשונה במגזין מראה כמאמר ותודתי נתונה לעורכת
    http://maraah-magazine.co.il/13890

    את הרעיון לרשומה שאבתי מקובץ הסיפורים של עדנה שמש הנקרא אמסטל
    http://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=40639

    הקובץ כתוב בעברית עשירה מאין כמוה שהותירה אותי בפה פעור. בעמ' 50 בספר נמצא משפט המזכיר את שכיהם השלופים של ענפי שיחי ורדים ושושנים. מילה זו, שכים, הובילה אותי לכתיבת הרשומה.

  2. liebermanorna הגיב:

    עדנה שמש כתבה לי

    אורנה יקרה,

    קראתי בעניין גדול את המאמר שלך במגזין ‘מראה’ הדן במילים עבריות והיפוכיהן. למדתי ממנו – ממך – משהו חדש.

    לא ידעתי ששכים – הקוצים החדים של הוורד, המטיבים לפצוע אותנו, עשויים להיעשות בשינוי קל, ב”פטנט ההיפוך” הלשוני המרתק, למחסה, לסוכה, למקום לאיחוד משפחתי בין בימי חג ובין בימי חול.

    ותודה מעומק הלב על מילותייך החמות על ספרי אמסטֶל, אני שמחה מאוד על שמילה אחת קטנה באחד מסיפוריו, שיהאבּ, היתה המניע למאמרך המעניין.

    עדנה שמש

  3. liebermanorna הגיב:

    אבנר כתב

    The Hebrew "vered" is the English "rose" and indeed it has thorns.
    However, the Hebrew "shoshan" is the English lily and it does not have thorns.

  4. liebermanorna הגיב:

    בציור הבשורה של בוטיצ'לי המלאך אוחז בידו שושן צחור ואני רואה שהוא מלא קוצים… השושן הצחור הוא השושנה מהתנ"ך???

  5. liebermanorna הגיב:

    זאב מבניית אתרים כתב לי את העצות הבאות ואני מודה לו מקרב לב

    היי אורנה, בלוג יפה. אני בונה אתרים ויש לי עצה – ממליץ לך לשנות את שפת האתר לעברית (תחת הגדרות –> קריאה). כך כל הטקסט יתיישר לימין, הניקוד יהיה כמו שצריך והאתר יהיה נוח יותר לקריאה. גם שאת עושה שימוש בטמפלייט ברירת מחדל משנת 2010. ממליץ לעבור לזה של 2016 או 2015, שניהם דומים מאד למה שיש לך רק שהם מותאמנים לניידים וגם כן אם תגדירי את שפת האתר לעברית הכל ייתשר לימין (גם התפריט למעלה, הטקסט בראש האתר ועוד)

    בקרוב אנסה ליישם את עצותיו הנבונות

    • liebermanorna הגיב:

      עשיתי כדברי זאב, נכנסתי ל-general, settings ושיניתי את הגדרות השפה לעברית. הכול התיישר פלאים לצד ימין.

      עתה לא נותר לי אלא לסדר את עניין הטפלייט. זאב אמר כתשובה לשאלתי:
      שלום אורנה, תחת "עיצוב" אמור להיות לך אופציה לחפש טמפלייטים ולהתקין אותם.

      חפשי את הטמפלייט "Twenty Sixteen"

      הנה העמוד שלו בתיקיית וורדפרס העולמית:
      https://he.wordpress.org/themes/twentysixteen/

      תודה רבה שוב לזאב מבניית אתרים.
      http://zeevm.co.il/

  6. liebermanorna הגיב:

    מגזין מראה נפרד מקוראיו. הינה הגיליון האחרון, כל כך מרגש:
    http://maraah-magazine.co.il/
    במשך שמונה שנות קיומו פרסם המגזין מאמרים רבים ומרתקים. הגעתי אליו מאוחר יותר, כשהוצאתי את ספרי על לשון המקרא. העורכת הראשית דפנה שמורק-נתניהו התלהבה ושמחה לקבל ממני מאמרים. ביוזמתה אף פתחתי בסדרה על שאול המלך שאני מתכוננת להמשיך.
    מגזין מראה מסמל בשבילי את תחילת דרכי ככותבת מאמרים. הוא היה לי במה חמה ומעודדת. למדתי הרבה מהאופן המעולה בו ערכה דפנה שמורק-נתניהו את מאמריי. הרי קישור אליהם (כל מאמרי המגזין נשארים נגישים לכול בארכיונו):

    http://maraah-magazine.co.il/author/40

    • liebermanorna הגיב:

      ותודה לאיציק סיבוש, בן מחזורי מבית הספר הריאלי בחיפה, שהפנה אותי אל עורכת המגזין.

      • Itzik Sivosh הגיב:

        תודה? על מה ולמה? התודה לך, ארנה, שהסכמת 'להתגייס' (כמו קומץ 'מתנדבים' נוספים שנענו לקריאתי) למען כתיבה במגזין 'מראה', בעת שלא היה משופע עדיין בכותבים וכשרון…
        סוף תקופה, אכן, שהינה תמיד גם התחלה חדשה.

        בהצלחה ארנה,
        ותודה, שוב
        איציק סיבוש
        נב: כמו כן לאשכח 'חסד נעוריך' (סתם סתם) בעת שעמדת בגבורה רבה בקריאת 'שיחות עם קאפו' כאשר ברור וגלוי היה התהליך הקשה שהנך חווה – משוב אוטנטי ממנו למדתי רבות!

      • liebermanorna הגיב:

        תודה איציק על דבריך החמים והמעודדים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s