רשומה מס' 38: תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא

נחש תהומות נגד שלמת אור

תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. (תהילים מב:ח)

בפסוק זה שומע המשורר הנרדף את שאון התהומות, את זרמי המים השופעים, הזורמים בצינורות, כמו במרזבים, ונדמה לו כאילו הם קוראים זה לזה כדי לחבור יחדיו ולהגדיל את כוחם. הטובעים שוקעים מטה ומועפים מעלה, או נסחפים לעבר זה ולעבר האחר, וכך מטולטלים אנה ואנה ללא הרף.

ואולי צינורות ה' הם מפלי המים העזים, הזורמים, מידרדרים מראשי ההרים המושלגים, מעובים בגשמי זעף ומעלים את הנהר פתע פתאום, תוך דקות מועטות, על גדותיו. משני צדי העמק, קוראים מפלי המים המתנפצים זה אל זה, כמו זרמי התהומות המעוררים ומזרזים איש את רעהו להטביע את קורבנותיהם. תבואה, יבול, עצים, עדרים ובעליהם נופלים במלכודתה של גאות ללא רחמים.

ואולי הכוונה היא לקרביהם של ענני הסערה המאיימים העומדים להיקרע ממטענם ההרסני, להיפרד ממנו ולהשליך אותו מטה. בקול רעם גדול הם מעודדים את טיפות המים שבתוכם לצבור כוח, כובד ומהירות כדי להפציץ את הארץ.

ואולי תהום אחד הם הסילונות המותכים מבטן ענני השמים הרועמים בעוד שתהום שני הם הגלים המתנשאים מתהומות הים ומקרבי האדמה. היטיב לצייר את התמונה בספרו "הארץ והספר" המיסיונר האמריקאי וויליאם תומסון (1806-1894) שחזה במו עיניו בסערה כזאת.

מהדורת הספר משנת 1872

מהדורת הספר משנת 1872, מתוך ויקיפדיה

תומסון מתאר עננים כבדים, מעילים מבד גס התלויים מעל הים, השולחים משוליהם כלפי מטה עמודי אד אפלים. רקיע מאיר מבליח בין שחור העננים ומי הים. השלוחות המתארכות מסתחררות סביב עצמן ברוח העזה, דוהרות קדימה. פני הים מתחתן מתערבלים אף הם, נחפזים קדימה באותו קצב, בתיאום מושלם, מאוחדים באותה מטרה. תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא. באמצע הדרך, מתמזגים מי הגשם במי הים, מתגלגלים לעבר ההרים ברעש גדול, יוצרים נחש מים מתעוות ומתעקם, שראשו בשמים וזנבו במעמקי הים, מטיל אימתו על המלחים.

כנגד הנחש המתעוות, סימן לסופו של היקום ולתחילתו של התוהו ובוהו, שעוד רגע, אם לא ייעצר ליד קו החוף, יציף בחמתו את העולם במבול חדש, רוטטת שלמת האור של אלוהים שבקעה את החושך בתחילת הבריאה, עוטפת אותה מכל עבר בחופת מגן:

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה': ה' אֱלֹהַי, גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. (תהילים קד:א-ב)

תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא (תהילים מב:יט) כדי להחריב את היקום, יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת (שם יט:ג) כדי לשבח את מעשה בריאתו ולפאר את התחדשותו כל בוקר ובוקר.

מהדורה מיוני, 2015 

מהדורה שהודפסה זה עתה. יוני 2015, בהוצאת ספרים נשכחים, מתוך אמזון 

 

מודעות פרסומת

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, לומדת איטלקית מעיתונים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על רשומה מס' 38: תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא

  1. nachum הגיב:

    בְּ֭דַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֝שְׁחָקִ֗ים the word and root TEHOM is problematic. and to me there is no explanition for this word in the bible.

  2. liebermanorna הגיב:

    בכתיבת הרשומה נעזרתי בפירושים לפסוק "תהום אל תהום קורא" מתוך המקור הבא
    Multilingual Bible
    http://biblehub.com/multi/

    תיאור הסערה לפי תומסון לקוח מהעמודים
    505-506
    בספרו. ניתן לקרוא אותו במלואו ולראות את איוריו בקישורית הבאה
    https://books.google.co.uk/books?id=2DUHAAAAQAAJ&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false

    וויליאם תומסון היה כאמור מיסיונר אמריקאי פרוטסטנטי (1806-1894) שבילה עשרים וחמש שנה באימפריה העות'מאנית. בשנת 1859 פרסם תומסון ספר רשמים המבוסס על עלייה לרגל שערך שנתיים קודם לכן לארץ הקודש, "הארץ והספר". ברוב המקומות שהוא מתאר כבר ביקר פעמים רבות לפני כן, במשך התקופה הארוכה שבה שהה באיזור. את רוב הספר כתב בשטח הפתוח, בשדות, תחת עצים, לחופי נהרות ואגמים. השיחות המתועדות בו נערכו על גב סוסים ומתחת לאהלים. תיאוריו האישיים של תומסון משמשים כהמחשות והארות לקטעי התנ"ך. הספר, מלווה באיורים רבים שנעשו בידי בנו ומיועד לקהל הרחב, הפך אכן לרב מכר באמריקה במשך ארבעים שנה מיום פרסומו.

  3. hagai hoffer הגיב:

    החוקרים גילו קשר בין תהום שבתנ"ך, ובעיקר בבראשית א, ובין האל תיאמת הבבלית.
    פרט לכך, אפשר לפרש תהום מלשון המייה, המיית המים

    • liebermanorna הגיב:

      תודה חגי. לא התכוונתי לחקור כאן את המילה תהום למרות שלכשעצמו זה נושא מרתק. ואז יהיה צריך כמובן לדבר על תיאמת אלת המים הבבלית (תהום???) ובן זוגה אפסו (אפס???) ועל האונומטופיאה הם הם הם של המים ההומים-רועמים ועל הקרבה של תהום ל-תהו, תהו ובהו ועוד ועוד. ולהביא עוד ציטטות מקראיות עם אזכורים של המילה. מה שחשוב כאן זה החזרה על תהום, הזוגיות, הדואליות הזאת של תהום אחת שקוראת אל תהום שנייה ומי הן שתי התהומות האלה. ואגב בעברית המדוברת תהום היא נקבה בעוד שכאן התהום היא זכר..

  4. אלדד שידלובסקי הגיב:

    תיאורים מאוד יפים. מבחינתי כל אחת מהפרשנויות מייצגת אסוציאציה ספרותית המנסה לתאר תמונה אחרת של הסערה.

    • liebermanorna הגיב:

      תודה רבה, אלדד. חיכיתי באמת להתייחסות לתיאורי הסערה השונים. עשית את זה. כל התמונות השונות של הסערה מצטרפות אכן לתמונה אחת מורכבת, רבת רבדים אך הומוגנית.

      • liebermanorna הגיב:

        ואוסיף עוד שבתנ"ך תיאורי הסערה נראים כמבוססים על ראייה פיזית של זעמם של איתני הטבע, כפי שגם ראה אותם מאוחר יותר המיסיונר האמריקאי ששהה באזור. על בסיס החווייה הממשית באו אחר כך התיאורים הספרותיים והפירושים התיאולוגיים שלהם.

      • liebermanorna הגיב:

        ההתפרצויות השונות של המים בצורת גשמי זעף, שלגים, ברד, מפלים, גלים, נתפסו על ידי אנשי התקופה כגילויי כוחו של האל מרובה הפנים אך אחד ויחיד.

  5. liebermanorna הגיב:

    תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא, לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ.
    קורא, לקול – ה-קו של קורא חוזר על עצמו ב-קו של לקול. קורא, לקול, המצלול ממחיש את רעש המים. ואם נוריד מקורא את ה-קו, נשמע את הרע, רע, רע…
    כל משבריך, הצלע השנייה של הפסוק פותחת ב-כל, החוזר שוב על קול, לשון נופל על לשון הממחיש את גודל האסון.

    איזה עושר של תוכן ואמצעים ספרותיים בפסוק אחד..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s