רשומה מס' 32: מה זה ללכת עמו בַּחֲמַת קֶרִי

חמת הזעם וקור המוות. חורבן החומות והרס הקירות.

פס' כא: וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי, וְיָסַפְתִּי [אוסיף] עֲלֵיכֶם מַכָּה, שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם [המכה תהיה כבדה פי שבעה מהחטא. זאת היא האזהרה השלישית אחרי שתיים ראשונות שמופיעות בפסוקים הקודמים]. 

פס' כג-כד: וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי [לא תיקחו מוסר], וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי. וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי, וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי, שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. 

פס' כז-כח: וְאִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִיוְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי, וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי, שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. (ויקרא, פרק כו)

הביטוי וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי בפסוק כד מקבל שינוי בפסוק כח שכמו מוסיף לו יתר אלימות, קפיצה בדרגת הקרשנדו: וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי.

מפס' כד: וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי

אל פס' כח: וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי

בביטוי וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי בפס' כד, חמת הזעם של אלוהים מתבטאת באופן רמוז יותר במילת הקישור אף שמהדהדת את הצירופים השמניים חרון אף או חֳרִי אף. למשל:

וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם: עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת, מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה.  וְאָמְרוּ: עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם  אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  (… ). וַיִּחַר אַף ה' בָּאָרֶץ הַהִוא לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת כָּל הַקְּלָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה.  וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה.  (דברים כט:כג-כד, כו-כז)

הדמיון בין קרי ו-חרי בולט. קרי בא מהשורש ק.ר.י, חרי בא מהשורש ח.ר.י. קוף ו-חית הם עיצורים דומים משום ששניהם נחסמים בעת הגייתם בחיך האחורי.

אומר הנביא יחזקאל בתארו את אנשי ירושלים המושחתת אשר טימאו בחטאתיהם את בית המקדש:

בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי.  (יחזקאל מג:ח)

רק קיר הפריד בין פסלי האלילים שהוכנסו לחצרות בית המקדש לבין הבית עצמו. הטומאה הגיעה אל לב הקדושה. בני ישראל חיללו את קיר החיבור בין חול לקודש. קיר הקרבה בין ישראל לאלוהים הפך לקיר של התרחקות וניתוק. לחומת הפרדה.

בביטוי וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי בפסוק כח נעלמה מילת הקישור אף, אך החֵמָה פורצת באופן גלוי: בַּחֲמַת קֶרִי.

קרי קרוב אל חרי. חרי מהשורש ח.ר.י/ח.ר.ה, שבא מאכדית, ופירושו הוא שרף, בער, היה חם, חרה/חרך. חמת קרי היא, אם כן, חֵמָה כפולה. לא רק קירות כי אם גם חומות. חומות וקירות, קירות וחומות. נפילת החומות היא חלק מהעונשים שיבואו כגמול לחטאים:

וְהֵצַר לְךָ [האויב ישים עליך מצור] בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת [נפילת] חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן בְּכָל אַרְצֶךָ, וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ בְּכָל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֶיךָ לָךְ. (דברים כח:נב, קטע הקללות המופיע כאן קרוב מאוד בתכנו לקטע הקללות בפרקנו, כו, בספר ויקרא)

חומות הגנה שהוקמו בחום אהבת אלוהים ניתצו אכן בחמת זעם, ישיבת בטח הפכה לטבח:

הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב, בִּלַּע [הטביע השחית] את יִשְׂרָאֵל, בִּלַּע כָּל אַרְמְנוֹתֶיהָ, שִׁחֵת מִבְצָרָיו; וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה [הרבה אצל בת יהודה קינה ויללה] (…). זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ, נִאֵר [מאס, דחה] מִקְדָּשׁוֹ, הִסְגִּיר בְּיַד אוֹיֵב חוֹמֹת אַרְמְנוֹתֶיהָ; קוֹל נָתְנוּ בְּבֵית ה', כְּיוֹם מוֹעֵד [האויבים הרימו קולם בבית המקדש כקול השמחה שהיו שומעים בו בחגים]. חָשַׁב [תכנן בקפדנות] ה' לְהַשְׁחִית, חוֹמַת בַּת צִיּוֹן נָטָה קָו [נטה את חבל המידה כדי להרוס את החומה בשיטתיות], לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ [לא הפסיק מלהרוס]; וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה [הטביע, השקיע באבל את קיר המגן לפני החומה ואת החומה עצמה], יַחְדָּו אֻמְלָלוּ [הקיר והחומה, שניהם, חרבו ואבלו].  (איכה ב:ה, ז-ח)

האויב האלילי, שהוא יד אלוהים, לפי תפיסת המקרא, המשיך את מה שישראל התחילו בו, את הקריעה הטמאה שקרעו בברית הקדושה, והפך את ירושלים לתל חרבות. קרי, עוינות לאלוהים, מוביל אל איבוד כל היקר, אל ריק. כל המוגן, הטוב, השמח והיפה – היקר, הפך לאין, אפס ותוהו – לריק.

 

 

מודעות פרסומת

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, לומדת איטלקית מעיתונים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על רשומה מס' 32: מה זה ללכת עמו בַּחֲמַת קֶרִי

  1. liebermanorna הגיב:

    על הקשר בין חמת קרי לקיר וחומות עמד משה אהרון במאמר, מהו ה"קרי" שבתוכחה, באתר צורה

    http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=40746&t=1

  2. liebermanorna הגיב:

    סוף הפרק השלישי בספרי "שפת התנ"ך כבבואת סיפור הבריאה", (סלע ספרים, או בהוצאות הדיגיטליות "מנדלי מוכר ספרים" ו"עברית") עוסק במילה קרי וזורק עליה אלומת אור נוספת.

  3. nuritnn10 הגיב:

    קיר, קרי, יקר, ריק, – רק היפוך אותיות והמשמעות מתהפכת. וההקשר לתוכן ממש מעניין ומבהיר
    את התוכן

  4. liebermanorna הגיב:

    מיזגתי את הרשומה הזאת ואת הקודמת למאמר שהתפרסם באתר אימגו תחת הכותרת

    ללכת עמו קרי: האם ביטוי שכוח יכול להפוך שכיח? אפשר לקרוא אותו בקישורית הזאת
    http://www.e-mago.co.il/magazine/leviticus.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s