אינטרמצו: ורלן ורמבו, מקוללים ומבורכים

 

  שיר סתיו/ פול ורלן

יְבָבוֹת אֲרֻכּוֹת

שֶׁל כִּנּוֹרוֹת

בַּסְּתָו

אֶת לִבִּי פּוֹצְעוֹת

לֵאוֹת

יְגֵעוֹת.

 

נֶחְנָק כֻּלִּי

וְחִוֵּר כְּסִיד, כַּאֲשֶׁר

זְמַנִּי נִגְזָר,

אֲנִי נִזְכָּר

בִּימוֹת עָבָר

וְדִמְעוֹתַי זוֹלְגוֹת

 

וְאָז אֵלֵךְ לִי אֶעֱזֹב

בָּרוּחַ הָרָעָה

נִדַּף

לְעֵבֶר זֶה, לְעֵבֶר אַחֵר,

כְּמוֹ

עָלֶה נוֹשֵׁר.

(מצרפתית: אורנה ליברמן)

 

 

הישן בגיא / ארתור רמבו

זוֹהִי נִקְבָּה יְרֻקָּה שֶׁבָּהּ מְזַמֵּר לוֹ פֶּלֶג

תּוֹלֶה כִּמְטֹרָף עַל הַדֶּשֶׁא קְרָעִים

מֻכְסָפִים; שֶׁבָּהּ הַשֶּׁמֶשׁ, מֵרֹאשׁ הָר גֵּאֶה,

מִזְדַּהֶרֶת: זֶהוּ גַּיְא קָטָן מְבַעְבֵּעַ קַרְנֵי זִיו.

 

חַיָּל צָעִיר, פְּעוּר פֶּה, גְּלוּי רֹאשׁ,

עָרְפּוֹ טוֹבֵל בְּפִרְחֵי שַׁחֲלַיִם כְּחֻלִּים, רַעֲנַנִּים,

יָשֵׁן; שָׂרוּעַ עַל הַדֶּשֶׁא תַּחַת עָבֵי שְׁחָקִים,

חִוֵּר בְּמִטָּתוֹ הַיְּרֻקָּה עָלֶיהָ נִתַּךְ כְּמָטָר הָאוֹר.

 

רַגְלָיו בֵּין גִּבְעוֹלֵי סֵיפָנִים, יָשֵׁן. מְחַיֵּךְ כְּמוֹ

יְחַיֵּךְ יֶלֶד חוֹלֶה, מְנַמְנֵם לוֹ תְּנוּמָה קַלָּה:

קַר לוֹ. נַעְנְעִי אוֹתוֹ בְּחֹם, אָנָּא אִמָּא אֲדָמָה.

אֵין נִיחוֹחוֹת מַרְטִיטִים עוֹד אֶת נְחִירָיו;

הוּא יָשֵׁן בַּשֶּׁמֶשׁ, יָדוֹ עַל הֶחָזֶה

שָׁלֵו. שְׁנֵי נְקָבִים אֲדֻמִּים בְּצִדּוֹ הַיְּמָנִי.

(מצרפתית: אורנה ליברמן)

 

 

 

 

מודעות פרסומת

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, לומדת איטלקית מעיתונים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על אינטרמצו: ורלן ורמבו, מקוללים ומבורכים

  1. liebermanorna הגיב:

    השירים במקור

    Paul VERLAINE (1844-1896)

    Chanson d'automne

    Les sanglots longs
    Des violons
    De l'automne
    Blessent mon coeur
    D'une langueur
    Monotone.

    Tout suffocant
    Et blême, quand
    Sonne l'heure,
    Je me souviens
    Des jours anciens
    Et je pleure

    Et je m'en vais
    Au vent mauvais
    Qui m'emporte
    Deçà, delà,
    Pareil à la
    Feuille morte.

    Arthur RIMBAUD (1854-1891)

    Le dormeur du val

    C'est un trou de verdure où chante une rivière,
    Accrochant follement aux herbes des haillons
    D'argent ; où le soleil, de la montagne fière,
    Luit : c'est un petit val qui mousse de rayons.

    Un soldat jeune, bouche ouverte, tête nue,
    Et la nuque baignant dans le frais cresson bleu,
    Dort ; il est étendu dans l'herbe, sous la nue,
    Pâle dans son lit vert où la lumière pleut.

    Les pieds dans les glaïeuls, il dort. Souriant comme
    Sourirait un enfant malade, il fait un somme :
    Nature, berce-le chaudement : il a froid.

    Les parfums ne font pas frissonner sa narine ;
    Il dort dans le soleil, la main sur sa poitrine,
    Tranquille. Il a deux trous rouges au côté droit.

  2. liebermanorna הגיב:

    להרחבות על השירים והמשוררים, הרי קישוריות למאמריי באתר אימגו ובמגזין מראה

    פול ורלן: משורר מקולל

    http://www.e-mago.co.il/magazine/paul-verlaine.html
    http://www.maraah-magazine.co.il/show_item.asp?levelId=65852&ItemId=27&katavaId=4916&itemType=0

    טירופו וחליו של עולם: על שירו של ארתור רמבו/הישן בגיא

    http://www.e-mago.co.il/magazine/arthur-rimbaud.html
    http://www.maraah-magazine.co.il/show_item.asp?itemId=27&katavaId=4740&levelId=65800&archLev=1

  3. nuritnn10 הגיב:

    אכן, ביטויים עזים מאד, שונים ומקבילים לאותה חוויה של אימה קיומית, של הדיאלוג עם המוות. אי אפשר להישאר אדישים לזה. מעורר מחשבה. התרגום נפלא

    • liebermanorna הגיב:

      תודה רבה. גם אני חשבתי על הדמיון בין השירים שבשניהם, בסופו של דבר, אחרי האימה, ויש ממה להיבעת, המת מגיע למנוחה ברחמה של אלת הטבע הגדולה, אמא אדמה. בכל אופן, אפשר לפרש זאת גם כך.

  4. liebermanorna הגיב:

    שתי הערות צורניות:
    השיר של רמבו הוא סונטה. יש בו שני בתים ראשונים המורכבים, כל אחד, מארבעה חרוזים ושני בתים אחרונים, המורכבים, כל אחד, משלושה חרוזים. הרווח בין שני הבתים האחרונים לא נראה ברשומה, ואתכם הסליחה. זה צריך להיראות כך:

    .
    רַגְלָיו בֵּין גִּבְעוֹלֵי סֵיפָנִים, יָשֵׁן. מְחַיֵּךְ כְּמוֹ
    יְחַיֵּךְ יֶלֶד חוֹלֶה, מְנַמְנֵם לוֹ תְּנוּמָה קַלָּה:
    קַר לוֹ. נַעְנְעִי אוֹתוֹ בְּחֹם, אָנָּא אִמָּא אֲדָמָה.

    אֵין נִיחוֹחוֹת מַרְטִיטִים עוֹד אֶת נְחִירָיו;
    הוּא יָשֵׁן בַּשֶּׁמֶשׁ, יָדוֹ עַל הֶחָזֶה
    שָׁלֵו. שְׁנֵי נְקָבִים אֲדֻמִּים בְּצִדּוֹ הַיְּמָנִי

    הערה שנייה היא לא התנצלות כי אם הסבר. בתרגומי השירים בחרתי להתעלם מהחריזה במקור כדי לתת העדפה למסירת התוכן. אפשר כמובן לחלוק על הבחירה הזאת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s