רשומה מס' 4: מגערה לערגה – הקשר בין גער, רגע ו-ערג

תחילה ברא אלוהים את האור כדי לקטוע את רצף החושך ולהשליט את מחזוריות היום והלילה (בראשית א:ג-ה). לאחר מכן עשה את הרקיע כדי לחצות את האוקיינוס הבראשיתי באמצעו, בלב ליבו ולהפריד בין מים עליונים למים תחתונים (פס' ו-ח). בסופו של שלב זה פקד על המים התחתונים להיקוות אל מקום אחד כדי שתיווצר חציצה בין ים ליבשה (פס' ט). משטור האוקיינוס הבראשיתי בפרק הראשון של ספר בראשית נעשה לכאורה בקלות וללא כל מכשול.

 

בעוד שבספר בראשית אין כל רמז להתנגדות המים המצייתים לכאורה מייד למאמר הבורא, מתפצלים לשמים ולארץ ומתכנסים אל תוך גבולות ללא כל שמץ של מחאה, כבסיפור אגדה, גרסאות רבות בספרים אחרים בתנ"ך מאזכרות מרד מצד ים התהום הקדמוני, המכונה גם רהב ותנין. ההתקוממות העזה דוכאה במהירות ובעוז:

 

עוּרִי, עוּרִי, לִבְשִׁי עֹז, זְרוֹעַ ה', עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים! הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת [המפלחת] רַהַב, מְחוֹלֶלֶת [מבתרת] תַּנִּין! הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם, מֵי תְּהוֹם רַבָּה (…)! (ישעיהו נא:ט-י)

 

תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. מִן גַּעֲרָתְךָ, יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ, יֵחָפֵזוּן. יַעֲלוּ הָרִים, יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. גְּבוּל שַׂמְתָּ, בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. הַמְּשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. (תהילים קד:ו-י)

 

יבוש ים סוף באמצעו חוזר על מעשה הבריאה – יבוש לב התוהו-תהום. מה שקרה בפעם הראשונה חוזר על עצמו באינסוף גרסאות בהמשך. בכוחו של אלוהים לצמצם את המים, לכולאם, להשקיטם, ליבשם, להחזירם למקומם הקודם, להוליכם לכל מקום אליו יראה לנכון להובילם:

 

וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרַב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר. (תהילים קו:ט)

כלומר:

אלוהים גער בים סוף שחרב והוליך את בני ישראל בתהומות הים החרבים כאילו הוליכם במדבר.

 

(…) הֵן בְּגַעֲרָתִי אַחֲרִיב יָם, אָשִׂים נְהָרוֹת מִדְבָּר (…). (ישעיהו נ:ב)

 

גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב (…). (נחום א:ד)

 

מים סוערים ומבעבעים אלה מסמלים את כוחות השטן שיש להביא לחורבנם. השימוש בפועל גער בפיו של הנביא זכריה מאשש קביעה זו:

 

(…) יִגְעַר ה' בְּךָ, הַשָּׂטָן (…).  (זכריה ג:ב)

 

גָּעַר, בשיכול אותיות, נותן רָגַע, כלומר, הכניע, דיכא, מוטט, מיגר, הביס, הכריע. רָגַע במובנו זה, הראשוני, האלים, הינו שונה במשמעותו מזו המוכרת לנו כיום ומשמש נרדף ל-רָקַע, דרס, דרך (שמואל ב, כב:מג; ישעיהו סג:ג; תהילים צא:יג):

 

עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ. בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְובֻנָתוֹ  מָחַץ רָהַב.  (איוב כו:יא-יב)

כלומר:

עמודי השמים יתרופפו, מפוחדים מגערתו. בכוחו הכריע את הים, בתבונתו מחץ את רהב.

 

אך ל-רָגַע, במובן רקע-בקע-דיכא, יש משמעות שנייה, מנוגדת – הרגיע. בדרכי נועם, הפעם. מובן זה ממחיז את השלב השני בהכנעת המים. לאחר שבותרו, נחצו והוכו – נרגעו ושקטו:

 

כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה, רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. (ירמיהו לא:לד)

כלומר:

כה אמר ה' שנתן את השמש לאור היום, שיעד את הירח והכוכבים לאור הלילה, שהשקיט את הים אשר גליו השתוקקו אליו, ה' צבאות שמו.

 

הפועל רָגַע חמוש אם כן בשני מובנים מנוגדים ומשלימים:

 

-הכניע

-הרגיע

 

המובן הראשון, הכניע, חופף לשלב הכנעת הים המורד בכוח הזרוע. המובן השני, הרגיע, רומז לשינוי היסודי שחל באופי המים לאחר שטעמו מנחת זרועו של הבורא – מכנועים למשוכנעים, מאויב לידיד. הרע שעניינו מניעת הבריאה ושמירה על התוהו ובוהו הופך לטוב המכיר בגדולת הבורא, המודע לערכה של תוכנית הבריאה  ומצטרף אליה כשותף פעיל.

 

ולא זו בלבד. גָּעַר, רָגַע, בהיפוך אותיות – עָרַג. פועל זה המציין כיסופי נפש ורחשי לב מביע בראש ובראשונה את ערגת הברואים אל בוראם – מקור מים חיים, מקווה, מעיין ישועה:

 

כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ, אֱלֹהִים! (תהילים מב:ב)

 

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, ה'! כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ יְסוּרַי [וְסוּרַי, אלה שסרו ממני] בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ [ייגזר עליהם לרדת שאולה] כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, אֶת ה'. (ירמיהו יז:יג)

 

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה! (שם יד:ח)

 

גָּעַר, רָגַע, עָרַג – שלוש אנגרמות לציון ארבעה שלבים:

 

1. גָּעַר איים, כבל, הגביל כוחו של אויב, מנע ממנו לעשות את חפצו

2. רָגַע -רקע, בקע, היכה, דיכא -הרגיע, השקיט

3. עָרַג נכסף לקרבתו של האל, נשא נפשו אליו, השתוקק, התגעגע

 

שלוש אנגרמות המסמנות כתמרורים את תוואי דרכו של ים התוהו הסוער והסרבן שמגעו עם הבורא הביא אותו מעוינות בלתי מתפשרת לאהבה וערגה אליו ואל ערכיו. ההתנגדות האלימה הפכה להשתוקקות ולערגה למגעו. הים המרדן שעלה על גדותיו מרוב גאווה ורהב משמיע עתה קול געייה לביטוי געגועיו לאל. מ-גאה ל-געה. המים שאולצו להיפרד לשני חצאים ולאחר מכן לסגת ולהיקוות בין חופים הפכו לפלגים שוקטים הנוהים אחרי אלוהים, מתחננים למגעו (געה-נגע), הולכים בדרך שהתווה להם מתוך מודעות גמורה שרק ממנו תבוא ישועתם. כוחות הכאוס השטניים מוותרים מרצון על יצריהם הפראים ומעלים על המזבח את טבעם הפרוע כדי להפוך לבריאה.

 

הים הקדמוני מתואר במקרא כישות חיה בעלת יצרים, רצונות ומאווים שבשעת בריאת העולם עברה התמרה. תיאור זה כמוהו כקריאה אלינו, בני אנוש, על מנת שניקח דוגמה, נלך באותה דרך ונחיל עלינו, על עצמנו, את אותה התמרה מבורכת מרע לטוב, מסער יצרים פרועים עקר ומשמים למסע בנייה חכם שממציא את עצמו כל פעם מחדש, לפי אותם חוקים וכללים.

 

 

 

מודעות פרסומת

אודות liebermanorna

להוטה אחר מיתוסים ומילים, לומדת איטלקית מעיתונים, מלמדת עברית ישראלית, כותבת על עברית תנ"כית, מאחדת הפכים
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על רשומה מס' 4: מגערה לערגה – הקשר בין גער, רגע ו-ערג

  1. hagai hoffer הגיב:

    אני חושב שלפועל רגע יש משמעות נוספת, הפוכה לזו השגורה, והוא דומה לרגש (וגעש) ורגז. כך בפסוק שהבאת – "רוגע הים ויהמו גליו" הכוונה שהוא מסעיר את הים ולכן גליו הומים. והנה גם זה פועל עם צורה הפכית. כך דעתי.
    הקשר לגער מעניין, באמת בד"כ הגוער בא להרגיע…

    • hagai hoffer הגיב:

      גורדון לירמיה לא לד – רגע הים – כותב: "מרגיז הים, והפשיטא קרא: גוער בים". זה מתאים. גם פירוש קאסוטו הולך בכיוון זה ואומר: בוקע, מזעזע, גוער, וכן בישעיה ובאיוב

      • liebermanorna הגיב:

        פירושי לירמיהו לא:לד מנוגד אכן לרוב הפירושים שאומרים כמוך: אלוהים מזעזע את הים, מרתיח אותו, בוקע אותו, שובר אותו. אם הפסוק מתייחס לבקיעת הים לפני בני ישראל בצאתם ממצרים, הפירוש מתאים. אלוהים חצה את הים וגליו שסטו ממסלולם הרגיל, המו בקול גדול, נהמו. אך אם נפרש שהאמור מתייחס לבריאת העולם, בהקבלה לצלעו הראשונה, הרי ניתן אז לפרש שהכוונה כאן היא לשלב שבו הים שכבר קיבל מנה חזקה, שכבר נגער, הגיע לידי רגיעה וגליו המו במובן ערגו אל אלוהים ולא במובן נהמו.

        פסוק דומה מופיע בישעיהו אך בלי הצלע על אור היום ואור הלילה:

        וְאָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו, ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. (ישעיהו נא:טו)

        מצודת דוד מפרש: ולמה לא תישען עליי, הלא אני ה' אלוהיך, והכול בידי. פעם בוקע מי הים לבל ילך במהלכו ופעם יצווה שירומו הגלים ויהמו בקול גדול. ואפשר גם לפרש: בוקע הים ולכן נהמו גליו. או מסעיר את הים ולכן נהמו גליו. או משתיק את הים גם אם גליו נוהמים. או מרגיע את הים כשגליו נוהמים.

        למעשה כל הפירושים מתאימים וייתכן אף שהכתוב השאיר במכוון אפשרויות פירוש שונות כדי להדגיש את כל יכולתו של אלוהים ושליטתו המוחלטת בים בכל מצב ובכל זמן. ואוסיף שגם בישעיהו וגם בירמיהו מצוי פסוק בתחילת פרקינו העושה שימוש בפועל להרגיע, מלשון מרגוע ומנוחה: ומשפטי לאור עמי ארגיע, כלומר: משפטי יצא להאיר את עיני העמים וכך ירגיעם ולא יילחמו עוד זה בזה (ישעיהו נא:ד), מצא חן במדבר עם שרידי חרב, הלוך להרגיעו ישראל, כלומר: אוליך את ישראל לרשת את ארצם, למקום מרגוע (ירמיהו לא:א).

  2. liebermanorna הגיב:

    אפשרות פירושים לכאוורה סותרים קשורה לאחדות הניגודים המאפיינת את האלוהות, נושא חשוב שבו אדון בבלוג בהמשך. ניתן לקרוא על נושא זה במאמריי ובספרי. הינה קישוריות:

    http://www.news1.co.il/ShowTitles.aspx?FirstName=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%94&LastName=%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F

    http://mendele.co.il/?wpsc-product=sfathatanach

    http://www.e-vrit.co.il/%D7%A9%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0_%D7%9A_%D7%9B%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-details.aspx

  3. יונה סוקולובסקי הגיב:

    בשתי הרשימות הקודמות שלך הגבתי. לא ראיתי תגובות נוספות אך יכול להיות שבינתיים הגיעו עוד.
    הרשימה הזו שימחה את לבי משום שיש בה תגובות ואם יש תגובות הרי איני יחיד המגלה ענין בדברייך.
    יופי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s